תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא


שופטים פרק ז

א וישכם ירבעל הוא גדעון, וכל-העם אשר אתו, ויחנו, על-עין חרד; ומחנה מדין היה-לו מצפון, מגבעת המורה בעמק.  {ס}

ב ויאמר יהוה, אל-גדעון, רב העם אשר אתך, מתתי את-מדין בידם:  פן-יתפאר עלי ישראל לאמר, ידי הושיעה לי.  ג ועתה, קרא נא באזני העם לאמר, מי-ירא וחרד, ישב ויצפר מהר הגלעד; וישב מן-העם, עשרים ושנים אלף, ועשרת אלפים, נשארו.  {ס}

ד ויאמר יהוה אל-גדעון, עוד העם רב, הורד אותם אל-המים, ואצרפנו לך שם; והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך, הוא ילך אתך, וכל אשר-אמר אליך זה לא-ילך עמך, הוא לא ילך.  ה ויורד את-העם, אל-המים; ויאמר יהוה אל-גדעון, כל אשר-ילק בלשונו מן-המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד, וכל אשר-יכרע על-ברכיו, לשתות.  ו ויהי, מספר המלקקים בידם אל-פיהם--שלש מאות, איש; וכל יתר העם, כרעו על-ברכיהם לשתות מים.  {ס}

ז ויאמר יהוה אל-גדעון, בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם, ונתתי את-מדין, בידך; וכל-העם--ילכו, איש למקמו.  ח ויקחו את-צדה העם בידם ואת שופרתיהם, ואת כל-איש ישראל שלח איש לאהליו, ובשלש-מאות האיש, החזיק; ומחנה מדין, היה לו מתחת בעמק.  {פ}

ט ויהי, בלילה ההוא, ויאמר אליו יהוה, קום רד במחנה:  כי נתתיו, בידך.  י ואם-ירא אתה, לרדת--רד אתה ופרה נערך, אל-המחנה.  יא ושמעת, מה-ידברו, ואחר תחזקנה ידיך, וירדת במחנה; וירד הוא ופרה נערו, אל-קצה החמשים אשר במחנה.  יב ומדין ועמלק וכל-בני-קדם נפלים בעמק, כארבה לרב; ולגמליהם אין מספר, כחול שעל-שפת הים לרב.  יג ויבא גדעון--והנה-איש, מספר לרעהו חלום; ויאמר הנה חלום חלמתי, והנה צליל לחם שערים מתהפך במחנה מדין, ויבא עד-האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה, ונפל האהל.  יד ויען רעהו ויאמר, אין זאת, בלתי אם-חרב גדעון בן-יואש, איש ישראל:  נתן האלהים בידו, את-מדין ואת-כל-המחנה.  {פ}

טו ויהי כשמע גדעון את-מספר החלום, ואת-שברו--וישתחו; וישב, אל-מחנה ישראל, ויאמר קומו, כי-נתן יהוה בידכם את-מחנה מדין.  טז ויחץ את-שלש-מאות האיש, שלשה ראשים; ויתן שופרות ביד-כלם וכדים ריקים, ולפדים בתוך הכדים.  יז ויאמר אליהם, ממני תראו וכן תעשו; והנה אנכי בא בקצה המחנה, והיה כאשר-אעשה כן תעשון.  יח ותקעתי, בשופר--אנכי, וכל-אשר אתי; ותקעתם בשופרות גם-אתם, סביבות כל-המחנה, ואמרתם, ליהוה ולגדעון.  {פ}

יט ויבא גדעון ומאה-איש אשר-אתו בקצה המחנה, ראש האשמרת התיכונה--אך הקם הקימו, את-השמרים; ויתקעו, בשופרות, ונפוץ הכדים, אשר בידם.  כ ויתקעו שלשת הראשים בשופרות, וישברו הכדים, ויחזיקו ביד-שמאולם בלפדים, וביד-ימינם השופרות לתקוע; ויקראו, חרב ליהוה ולגדעון.  כא ויעמדו איש תחתיו, סביב למחנה; וירץ כל-המחנה ויריעו, ויניסו וינוסו כב ויתקעו, שלש-מאות השופרות, וישם יהוה את חרב איש ברעהו, ובכל-המחנה; וינס המחנה עד-בית השטה, צררתה--עד שפת-אבל מחולה, על-טבת.  כג ויצעק איש-ישראל מנפתלי ומן-אשר, ומן-כל-מנשה; וירדפו, אחרי מדין.  כד ומלאכים שלח גדעון בכל-הר אפרים לאמר, רדו לקראת מדין ולכדו להם את-המים, עד בית ברה, ואת-הירדן; ויצעק כל-איש אפרים, וילכדו את-המים, עד בית ברה, ואת-הירדן.  כה וילכדו שני-שרי מדין את-ערב ואת-זאב, ויהרגו את-עורב בצור-עורב ואת-זאב הרגו ביקב-זאב, וירדפו, אל-מדין; וראש-ערב וזאב--הביאו אל-גדעון, מעבר לירדן.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא