תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק ט

א וילך אבימלך בן-ירבעל שכמה, אל-אחי אמו; וידבר אליהם, ואל-כל-משפחת בית-אבי אמו לאמר.  ב דברו-נא באזני כל-בעלי שכם, מה-טוב לכם--המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל, אם-משל בכם איש אחד; וזכרתם, כי-עצמכם ובשרכם אני.  ג וידברו אחי-אמו עליו, באזני כל-בעלי שכם, את כל-הדברים, האלה; ויט לבם אחרי אבימלך, כי אמרו אחינו הוא.  ד ויתנו-לו שבעים כסף, מבית בעל ברית; וישכר בהם אבימלך, אנשים ריקים ופחזים, וילכו, אחריו.  ה ויבא בית-אביו, עפרתה, ויהרג את-אחיו בני-ירבעל שבעים איש, על-אבן אחת; ויותר יותם בן-ירבעל, הקטן--כי נחבא.  {ס}

ו ויאספו כל-בעלי שכם, וכל-בית מלוא, וילכו, וימליכו את-אבימלך למלך--עם-אלון מצב, אשר בשכם.  ז ויגדו ליותם, וילך ויעמד בראש הר-גרזים, וישא קולו, ויקרא; ויאמר להם, שמעו אלי בעלי שכם, וישמע אליכם, אלהים.  ח הלוך הלכו העצים, למשח עליהם מלך; ויאמרו לזית, מלוכה מלכה עלינו.  ט ויאמר להם, הזית, החדלתי את-דשני, אשר-בי יכבדו אלהים ואנשים; והלכתי, לנוע על-העצים.  י ויאמרו העצים, לתאנה:  לכי-את, מלכי עלינו.  יא ותאמר להם, התאנה, החדלתי את-מתקי, ואת-תנובתי הטובה; והלכתי, לנוע על-העצים.  יב ויאמרו העצים, לגפן:  לכי-את, מלוכי מלכי עלינו.  יג ותאמר להם, הגפן, החדלתי את-תירושי, המשמח אלהים ואנשים; והלכתי, לנוע על-העצים.  יד ויאמרו כל-העצים, אל-האטד:  לך אתה, מלך-עלינו.  טו ויאמר האטד, אל-העצים, אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם, באו חסו בצלי; ואם-אין--תצא אש מן-האטד, ותאכל את-ארזי הלבנון.  טז ועתה, אם-באמת ובתמים עשיתם, ותמליכו, את-אבימלך; ואם-טובה עשיתם עם-ירבעל ועם-ביתו, ואם-כגמול ידיו עשיתם לו.  יז אשר-נלחם אבי, עליכם; וישלך את-נפשו מנגד, ויצל אתכם מיד מדין.  יח ואתם קמתם על-בית אבי, היום, ותהרגו את-בניו שבעים איש, על-אבן אחת; ותמליכו את-אבימלך בן-אמתו, על-בעלי שכם, כי אחיכם, הוא.  יט ואם-באמת ובתמים עשיתם עם-ירבעל ועם-ביתו, היום הזה--שמחו, באבימלך, וישמח גם-הוא, בכם.  כ ואם-אין--תצא אש מאבימלך, ותאכל את-בעלי שכם ואת-בית מלוא; ותצא אש מבעלי שכם, ומבית מלוא, ותאכל, את-אבימלך.  כא וינס יותם, ויברח וילך בארה; וישב שם, מפני אבימלך אחיו.  {פ}

כב וישר אבימלך על-ישראל, שלש שנים.  כג וישלח אלהים, רוח רעה, בין אבימלך, ובין בעלי שכם; ויבגדו בעלי-שכם, באבימלך.  כד לבוא, חמס שבעים בני-ירבעל; ודמם, לשום על-אבימלך אחיהם אשר הרג אותם, ועל בעלי שכם, אשר-חזקו את-ידיו להרג את-אחיו.  כה וישימו לו בעלי שכם מארבים, על ראשי ההרים, ויגזלו, את כל-אשר-יעבר עליהם בדרך; ויגד, לאבימלך.  {פ}

כו ויבא געל בן-עבד, ואחיו, ויעברו, בשכם; ויבטחו-בו, בעלי שכם.  כז ויצאו השדה ויבצרו את-כרמיהם, וידרכו, ויעשו, הלולים; ויבאו, בית אלהיהם, ויאכלו וישתו, ויקללו את-אבימלך.  כח ויאמר געל בן-עבד, מי-אבימלך ומי-שכם כי נעבדנו--הלא בן-ירבעל, וזבל פקידו; עבדו, את-אנשי חמור אבי שכם, ומדוע, נעבדנו אנחנו.  כט ומי יתן את-העם הזה, בידי, ואסירה, את-אבימלך; ויאמר, לאבימלך, רבה צבאך, וצאה.  ל וישמע, זבל שר-העיר, את-דברי, געל בן-עבד; ויחר, אפו.  לא וישלח מלאכים אל-אבימלך, בתרמה לאמר:  הנה געל בן-עבד ואחיו באים שכמה, והנם צרים את-העיר עליך.  לב ועתה קום לילה, אתה והעם אשר-אתך; וארב, בשדה.  לג והיה בבקר כזרח השמש, תשכים ופשטת על-העיר; והנה-הוא והעם אשר-אתו, יצאים אליך, ועשית לו, כאשר תמצא ידך.  לד ויקם אבימלך וכל-העם אשר-עמו, לילה; ויארבו על-שכם, ארבעה ראשים.  לה ויצא, געל בן-עבד, ויעמד, פתח שער העיר; ויקם אבימלך והעם אשר-אתו, מן-המארב.  לו וירא-געל, את-העם, ויאמר אל-זבל, הנה-עם יורד מראשי ההרים; ויאמר אליו זבל, את צל ההרים אתה ראה כאנשים.  לז ויסף עוד געל, לדבר, ויאמר, הנה-עם יורדים מעם טבור הארץ; וראש-אחד בא, מדרך אלון מעוננים.  לח ויאמר אליו זבל, איה אפוא פיך אשר תאמר, מי אבימלך, כי נעבדנו:  הלא זה העם אשר מאסתה בו, צא-נא עתה והלחם בו.  לט ויצא געל, לפני בעלי שכם; וילחם, באבימלך.  מ וירדפהו אבימלך, וינס מפניו; ויפלו חללים רבים, עד-פתח השער.  מא וישב אבימלך, בארומה; ויגרש זבל את-געל ואת-אחיו, משבת בשכם.  {ס}

מב ויהי, ממחרת, ויצא העם, השדה; ויגדו, לאבימלך.  מג ויקח את-העם, ויחצם לשלשה ראשים, ויארב, בשדה; וירא, והנה העם יצא מן-העיר, ויקם עליהם, ויכם.  מד ואבימלך, והראשים אשר עמו, פשטו, ויעמדו פתח שער העיר; ושני הראשים, פשטו על-כל-אשר בשדה--ויכום.  מה ואבימלך נלחם בעיר, כל היום ההוא, וילכד את-העיר, ואת-העם אשר-בה הרג; ויתץ, את-העיר, ויזרעה, מלח.  {פ}

מו וישמעו, כל-בעלי מגדל-שכם; ויבאו אל-צריח, בית אל ברית.  מז ויגד, לאבימלך:  כי התקבצו, כל-בעלי מגדל-שכם.  מח ויעל אבימלך הר-צלמון, הוא וכל-העם אשר-אתו, ויקח אבימלך את-הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים, וישאה וישם על-שכמו; ויאמר אל-העם אשר-עמו, מה ראיתם עשיתי--מהרו, עשו כמוני.  מט ויכרתו גם-כל-העם איש שוכה, וילכו אחרי אבימלך וישימו על-הצריח, ויציתו עליהם את-הצריח, באש; וימתו גם כל-אנשי מגדל-שכם, כאלף--איש ואשה.  {פ}

נ וילך אבימלך, אל-תבץ; ויחן בתבץ, וילכדה.  נא ומגדל-עז, היה בתוך-העיר, וינסו שמה כל-האנשים והנשים וכל בעלי העיר, ויסגרו בעדם; ויעלו, על-גג המגדל.  נב ויבא אבימלך עד-המגדל, וילחם בו; ויגש עד-פתח המגדל, לשרפו באש.  נג ותשלך אשה אחת, פלח רכב--על-ראש אבימלך; ותרץ, את-גלגלתו.  נד ויקרא מהרה אל-הנער נשא כליו, ויאמר לו שלף חרבך ומותתני--פן-יאמרו לי, אשה הרגתהו; וידקרהו נערו, וימת.  נה ויראו איש-ישראל, כי מת אבימלך; וילכו, איש למקמו.  נו וישב אלהים, את רעת אבימלך, אשר עשה לאביו, להרג את-שבעים אחיו.  נז ואת, כל-רעת אנשי שכם, השיב אלהים, בראשם; ותבא אליהם, קללת יותם בן-ירבעל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא