תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק כא

א ואיש ישראל, נשבע במצפה לאמר:  איש ממנו, לא-יתן בתו לבנימן לאשה.  ב ויבא העם, בית-אל, וישבו שם עד-הערב, לפני האלהים; וישאו קולם, ויבכו בכי גדול.  ג ויאמרו--למה יהוה אלהי ישראל, היתה זאת בישראל:  להפקד היום מישראל, שבט אחד.  ד ויהי, ממחרת, וישכימו העם, ויבנו-שם מזבח; ויעלו עלות, ושלמים.  {פ}

ה ויאמרו, בני ישראל, מי אשר לא-עלה בקהל מכל-שבטי ישראל, אל-יהוה:  כי השבועה הגדולה היתה, לאשר לא-עלה אל-יהוה המצפה לאמר--מות יומת.  ו וינחמו בני ישראל, אל-בנימן אחיו; ויאמרו, נגדע היום שבט אחד מישראל.  ז מה-נעשה להם לנותרים, לנשים; ואנחנו נשבענו ביהוה, לבלתי תת-להם מבנותינו לנשים.  ח ויאמרו--מי אחד משבטי ישראל, אשר לא-עלה אל-יהוה המצפה; והנה לא בא-איש אל-המחנה, מיביש גלעד--אל-הקהל.  ט ויתפקד, העם; והנה אין-שם איש, מיושבי יבש גלעד.  י וישלחו-שם העדה, שנים-עשר אלף איש--מבני החיל; ויצוו אותם לאמר, לכו והכיתם את-יושבי יבש גלעד לפי-חרב, והנשים, והטף.  יא וזה הדבר, אשר תעשו:  כל-זכר, וכל-אשה ידעת משכב-זכר--תחרימו.  יב וימצאו מיושבי יביש גלעד, ארבע מאות נערה בתולה, אשר לא-ידעה איש, למשכב זכר; ויבאו אותם אל-המחנה שלה, אשר בארץ כנען.  {פ}

יג וישלחו, כל-העדה, וידברו אל-בני בנימן, אשר בסלע רמון; ויקראו להם, שלום.  יד וישב בנימן, בעת ההיא, ויתנו להם הנשים, אשר חיו מנשי יבש גלעד; ולא-מצאו להם, כן.  טו והעם נחם, לבנימן:  כי-עשה יהוה פרץ, בשבטי ישראל.  טז ויאמרו זקני העדה, מה-נעשה לנותרים לנשים:  כי-נשמדה מבנימן, אשה.  יז ויאמרו, ירשת פליטה לבנימן; ולא-ימחה שבט, מישראל.  יח ואנחנו, לא נוכל לתת-להם נשים--מבנותינו:  כי-נשבעו בני-ישראל, לאמר, ארור, נתן אשה לבנימן.  {ס}

יט ויאמרו הנה חג-יהוה בשלו מימים ימימה, אשר מצפונה לבית-אל מזרחה השמש, למסלה, העלה מבית-אל שכמה--ומנגב, ללבונה.  כ ויצו ויצוו, את-בני בנימן לאמר:  לכו, וארבתם בכרמים.  כא וראיתם, והנה אם-יצאו בנות-שילו לחול במחלות, ויצאתם מן-הכרמים, וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו; והלכתם, ארץ בנימן.  כב והיה כי-יבאו אבותם או אחיהם לרוב לריב אלינו, ואמרנו אליהם חנונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו, במלחמה:  כי לא אתם נתתם להם, כעת תאשמו.  {ס}

כג ויעשו-כן, בני בנימן, וישאו נשים למספרם, מן-המחללות אשר גזלו; וילכו, וישובו אל-נחלתם, ויבנו את-הערים, וישבו בהם.  כד ויתהלכו משם בני-ישראל בעת ההיא, איש לשבטו ולמשפחתו; ויצאו משם, איש לנחלתו.  {פ}

כה בימים ההם, אין מלך בישראל:  איש הישר בעיניו, יעשה.  {ש}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא