תנ"ך -
שופטים - הכול פרק ו
האזנה לפרק זה
א וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד־מִדְיָן, שֶׁבַע שָׁנִים.
ב וַתָּעָז יַד־מִדְיָן, עַל־יִשְׂרָאֵל; מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת־הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים, וְאֶת־הַמְּעָרוֹת, וְאֶת־הַמְּצָדוֹת.
ג וְהָיָה, אִם־זָרַע יִשְׂרָאֵל--וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי־קֶדֶם, וְעָלוּ עָלָיו.
ד וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם, וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת־יְבוּל הָאָרֶץ, עַד־בּוֹאֲךָ, עַזָּה; וְלֹא־יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר.
ה כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם, יבאו וּבָאוּ כְדֵי־אַרְבֶּה לָרֹב, וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם, אֵין מִסְפָּר; וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ, לְשַׁחֲתָהּ.
ו וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד, מִפְּנֵי מִדְיָן; וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, אֶל־יְהוָה. {פ}
ז וַיְהִי, כִּי־זָעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה, עַל, אֹדוֹת מִדְיָן.
ח וַיִּשְׁלַח יְהוָה אִישׁ נָבִיא, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וָאֹצִיא אֶתְכֶם, מִבֵּית עֲבָדִים.
ט וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם, וּמִיַּד כָּל־לֹחֲצֵיכֶם; וָאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת־אַרְצָם.
י וָאֹמְרָה לָכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--לֹא תִירְאוּ אֶת־אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, בְּקוֹלִי. {פ}
יא וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי; וְגִדְעוֹן בְּנוֹ, חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת, לְהָנִיס, מִפְּנֵי מִדְיָן.
יב וַיֵּרָא אֵלָיו, מַלְאַךְ יְהוָה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יְהוָה עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל.
יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן, בִּי אֲדֹנִי, וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ, וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל־זֹאת; וְאַיֵּה כָל־נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ־לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר, הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה, וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה, וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף־מִדְיָן.
יד וַיִּפֶן אֵלָיו, יְהוָה, וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה, וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן: הֲלֹא, שְׁלַחְתִּיךָ.
טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל; הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי.
טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה, כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ; וְהִכִּיתָ אֶת־מִדְיָן, כְּאִישׁ אֶחָד.
יז וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ; וְעָשִׂיתָ לִּי אוֹת, שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי.
יח אַל־נָא תָמֻשׁ מִזֶּה, עַד־בֹּאִי אֵלֶיךָ, וְהֹצֵאתִי אֶת־מִנְחָתִי, וְהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֵשֵׁב עַד שׁוּבֶךָ.
יט וְגִדְעוֹן בָּא, וַיַּעַשׂ גְּדִי־עִזִּים וְאֵיפַת־קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל, וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר; וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל־תַּחַת הָאֵלָה, וַיַּגַּשׁ. {פ}
כ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת־הַבָּשָׂר וְאֶת־הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל־הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת־הַמָּרַק, שְׁפוֹךְ; וַיַּעַשׂ, כֵּן.
כא וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה, אֶת־קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר, וּבַמַּצּוֹת; וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן־הַצּוּר, וַתֹּאכַל אֶת־הַבָּשָׂר וְאֶת־הַמַּצּוֹת, וּמַלְאַךְ יְהוָה, הָלַךְ מֵעֵינָיו.
כב וַיַּרְא גִּדְעוֹן, כִּי־מַלְאַךְ יְהוָה הוּא; וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן, אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה--כִּי־עַל־כֵּן רָאִיתִי מַלְאַךְ יְהוָה, פָּנִים אֶל־פָּנִים.
כג וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה שָׁלוֹם לְךָ, אַל־תִּירָא: לֹא, תָּמוּת.
כד וַיִּבֶן שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא־לוֹ יְהוָה שָׁלוֹם; עַד, הַיּוֹם הַזֶּה--עוֹדֶנּוּ, בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי. {ס}
כה וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה קַח אֶת־פַּר־הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ, וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים; וְהָרַסְתָּ, אֶת־מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ, וְאֶת־הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר־עָלָיו, תִּכְרֹת.
כו וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה--בַּמַּעֲרָכָה; וְלָקַחְתָּ, אֶת־הַפָּר הַשֵּׁנִי, וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה, בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת.
כז וַיִּקַּח גִּדְעוֹן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מֵעֲבָדָיו, וַיַּעַשׂ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה; וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָרֵא אֶת־בֵּית אָבִיו וְאֶת־אַנְשֵׁי הָעִיר, מֵעֲשׂוֹת יוֹמָם--וַיַּעַשׂ לָיְלָה.
כח וַיַּשְׁכִּימוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה נֻתַּץ מִזְבַּח הַבַּעַל, וְהָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר־עָלָיו כֹּרָתָה; וְאֵת, הַפָּר הַשֵּׁנִי, הֹעֲלָה, עַל־הַמִּזְבֵּחַ הַבָּנוּי.
כט וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ, מִי עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה; וַיִּדְרְשׁוּ, וַיְבַקְשׁוּ--וַיֹּאמְרוּ, גִּדְעוֹן בֶּן־יוֹאָשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה.
ל וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, אֶל־יוֹאָשׁ, הוֹצֵא אֶת־בִּנְךָ, וְיָמֹת: כִּי נָתַץ אֶת־מִזְבַּח הַבַּעַל, וְכִי כָרַת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר־עָלָיו.
לא וַיֹּאמֶר יוֹאָשׁ לְכֹל אֲשֶׁר־עָמְדוּ עָלָיו הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל, אִם־אַתֶּם תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ, אֲשֶׁר יָרִיב לוֹ יוּמַת, עַד־הַבֹּקֶר; אִם־אֱלֹהִים הוּא יָרֶב לוֹ, כִּי נָתַץ אֶת־מִזְבְּחוֹ.
לב וַיִּקְרָא־לוֹ בַיּוֹם־הַהוּא, יְרֻבַּעַל לֵאמֹר: יָרֶב בּוֹ הַבַּעַל, כִּי נָתַץ אֶת־מִזְבְּחוֹ. {ס}
לג וְכָל־מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי־קֶדֶם, נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו; וַיַּעַבְרוּ וַיַּחֲנוּ, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
לד וְרוּחַ יְהוָה, לָבְשָׁה אֶת־גִּדְעוֹן; וַיִּתְקַע, בַּשּׁוֹפָר, וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר, אַחֲרָיו.
לה וּמַלְאָכִים שָׁלַח בְּכָל־מְנַשֶּׁה, וַיִּזָּעֵק גַּם־הוּא אַחֲרָיו; וּמַלְאָכִים שָׁלַח, בְּאָשֵׁר וּבִזְבֻלוּן וּבְנַפְתָּלִי, וַיַּעֲלוּ, לִקְרָאתָם.
לו וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן, אֶל־הָאֱלֹהִים: אִם־יֶשְׁךָ מוֹשִׁיעַ בְּיָדִי, אֶת־יִשְׂרָאֵל--כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
לז הִנֵּה אָנֹכִי, מַצִּיג אֶת־גִּזַּת הַצֶּמֶר--בַּגֹּרֶן: אִם טַל יִהְיֶה עַל־הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל־כָּל־הָאָרֶץ חֹרֶב--וְיָדַעְתִּי כִּי־תוֹשִׁיעַ בְּיָדִי אֶת־יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
לח וַיְהִי־כֵן--וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת, וַיָּזַר אֶת־הַגִּזָּה; וַיִּמֶץ טַל מִן־הַגִּזָּה, מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.
לט וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן, אֶל־הָאֱלֹהִים, אַל־יִחַר אַפְּךָ בִּי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם; אֲנַסֶּה נָּא־רַק־הַפַּעַם, בַּגִּזָּה--יְהִי־נָא חֹרֶב אֶל־הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל־כָּל־הָאָרֶץ יִהְיֶה־טָּל.
מ וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים כֵּן, בַּלַּיְלָה הַהוּא; וַיְהִי־חֹרֶב אֶל־הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל־כָּל־הָאָרֶץ הָיָה טָל. {פ}