תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק לו

א ויקרבו ראשי האבות, למשפחת בני־גלעד בן־מכיר בן־מנשה--ממשפחות, בני יוסף; וידברו לפני משה, ולפני הנשיאים--ראשי אבות, לבני ישראל. ב ויאמרו, את־אדוני ציווה יהוה, לתת את־הארץ בנחלה בגורל, לבני ישראל; ואדוני, צווה ביהוה, לתת את־נחלת צלופחד אחינו, לבנותיו. ג והיו לאחד מבני שבטי בני־ישראל, לנשים, ונגרעה נחלתן מנחלת אבותינו, ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם; ומגורל נחלתנו, ייגרע. ד ואם־יהיה היובל, לבני ישראל, ונוספה נחלתן, על נחלת המטה אשר תהיינה להם; ומנחלת מטה אבותינו, ייגרע נחלתן. ה ויצו משה את־בני ישראל, על־פי יהוה לאמור: כן מטה בני־יוסף, דוברים. ו זה הדבר אשר־ציווה יהוה, לבנות צלופחד לאמור, לטוב בעיניהם, תהיינה לנשים: אך, למשפחת מטה אביהם--תהיינה לנשים. ז ולא־תיסוב נחלה לבני ישראל, ממטה אל־מטה: כי איש, בנחלת מטה אבותיו, ידבקו, בני ישראל. ח וכל־בת יורשת נחלה, ממטות בני ישראל--לאחד ממשפחת מטה אביה, תהיה לאישה: למען, יירשו בני ישראל, איש, נחלת אבותיו. ט ולא־תיסוב נחלה ממטה, למטה אחר: כי־איש, בנחלתו, ידבקו, מטות בני ישראל. י כאשר ציווה יהוה, את־משה, כן עשו, בנות צלופחד. יא ותהיינה מחלה תרצה, וחוגלה ומלכה ונועה--בנות צלופחד: לבני דודיהן, לנשים. יב ממשפחות בני־מנשה בן־יוסף, היו לנשים; ותהי, נחלתן, על־מטה, משפחת אביהן. יג אלה המצוות והמשפטים, אשר ציווה יהוה ביד־משה--אל־בני ישראל: בערבות מואב, על ירדן ירחו. {ש}