תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק ו

א וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ב דבר אל־בני ישראל, ואמרת אליהם: איש או־אישה, כי יפליא לנדור נדר נזיר--להזיר, ליהוה. ג מיין ושיכר יזיר, חומץ יין וחומץ שיכר לא ישתה; וכל־משרת ענבים לא ישתה, וענבים לחים ויבשים לא יאכל. ד כול, ימי נזרו: מכול אשר ייעשה מגפן היין, מחרצנים ועד־זג--לא יאכל. ה כל־ימי נדר נזרו, תער לא־יעבור על־ראשו: עד־מלאות הימים אשר־יזיר ליהוה, קדוש יהיה--גדל פרע, שיער ראשו. ו כל־ימי הזירו, ליהוה, על־נפש מת, לא יבוא. ז לאביו ולאימו, לאחיו ולאחותו--לא־ייטמא להם, במותם: כי נזר אלוהיו, על־ראשו. ח כול, ימי נזרו, קדוש הוא, ליהוה. ט וכי־ימות מת עליו בפתע פתאום, וטימא ראש נזרו--וגילח ראשו ביום טוהרתו, ביום השביעי יגלחנו. י וביום השמיני, יביא שתי תורים, או שני, בני יונה: אל־הכוהן--אל־פתח, אוהל מועד. יא ועשה הכוהן, אחד לחטאת ואחד לעולה, וכיפר עליו, מאשר חטא על־הנפש; וקידש את־ראשו, ביום ההוא. יב והזיר ליהוה את־ימי נזרו, והביא כבש בן־שנתו לאשם; והימים הראשונים ייפלו, כי טמא נזרו. יג וזאת תורת, הנזיר: ביום, מלאות ימי נזרו, יביא אותו, אל־פתח אוהל מועד. יד והקריב את־קרבנו ליהוה כבש בן־שנתו תמים אחד, לעולה, וכבשה אחת בת־שנתה תמימה, לחטאת; ואיל־אחד תמים, לשלמים. טו וסל מצות, סולת חלות בלולות בשמן, ורקיקי מצות, משוחים בשמן; ומנחתם, ונסכיהם. טז והקריב הכוהן, לפני יהוה; ועשה את־חטאתו, ואת־עולתו. יז ואת־האיל יעשה זבח שלמים, ליהוה, על, סל המצות; ועשה, הכוהן, את־מנחתו, ואת־נסכו. יח וגילח הנזיר, פתח אוהל מועד--את־ראש נזרו; ולקח, את־שיער ראש נזרו, ונתן על־האש, אשר־תחת זבח השלמים. יט ולקח הכוהן את־הזרוע בשלה, מן־האיל, וחלת מצה אחת מן־הסל, ורקיק מצה אחד; ונתן על־כפי הנזיר, אחר התגלחו את־נזרו. כ והניף אותם הכוהן תנופה, לפני יהוה--קודש הוא לכוהן, על חזה התנופה ועל שוק התרומה; ואחר ישתה הנזיר, יין. כא זאת תורת הנזיר, אשר יידור, קרבנו ליהוה על־נזרו, מלבד אשר־תשיג ידו; כפי נדרו, אשר יידור--כן יעשה, על תורת נזרו. {פ}

כב וידבר יהוה, אל־משה לאמור. כג דבר אל־אהרון ואל־בניו לאמור, כה תברכו את־בני ישראל: אמור, להם. {ס}

כד יברכך יהוה, וישמרך. {ס}

כה יאר יהוה פניו אליך, ויחונך. {ס}

כו יישא יהוה פניו אליך, וישם לך שלום. {ס}

כז ושמו את־שמי, על־בני ישראל; ואני, אברכם. {ס}