תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק ו

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ב דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם: איש או-אישה, כי יפליא לנדור נדר נזיר--להזיר, ליהוה. ג מיין ושיכר יזיר, חומץ יין וחומץ שיכר לא ישתה; וכל-משרת ענבים לא ישתה, וענבים לחים ויבשים לא יאכל. ד כול, ימי נזרו: מכול אשר ייעשה מגפן היין, מחרצנים ועד-זג--לא יאכל. ה כל-ימי נדר נזרו, תער לא-יעבור על-ראשו: עד-מלאות הימים אשר-יזיר ליהוה, קדוש יהיה--גדל פרע, שיער ראשו. ו כל-ימי הזירו, ליהוה, על-נפש מת, לא יבוא. ז לאביו ולאימו, לאחיו ולאחותו--לא-ייטמא להם, במותם: כי נזר אלוהיו, על-ראשו. ח כול, ימי נזרו, קדוש הוא, ליהוה. ט וכי-ימות מת עליו בפתע פתאום, וטימא ראש נזרו--וגילח ראשו ביום טוהרתו, ביום השביעי יגלחנו. י וביום השמיני, יביא שתי תורים, או שני, בני יונה: אל-הכוהן--אל-פתח, אוהל מועד. יא ועשה הכוהן, אחד לחטאת ואחד לעולה, וכיפר עליו, מאשר חטא על-הנפש; וקידש את-ראשו, ביום ההוא. יב והזיר ליהוה את-ימי נזרו, והביא כבש בן-שנתו לאשם; והימים הראשונים ייפלו, כי טמא נזרו. יג וזאת תורת, הנזיר: ביום, מלאות ימי נזרו, יביא אותו, אל-פתח אוהל מועד. יד והקריב את-קרבנו ליהוה כבש בן-שנתו תמים אחד, לעולה, וכבשה אחת בת-שנתה תמימה, לחטאת; ואיל-אחד תמים, לשלמים. טו וסל מצות, סולת חלות בלולות בשמן, ורקיקי מצות, משוחים בשמן; ומנחתם, ונסכיהם. טז והקריב הכוהן, לפני יהוה; ועשה את-חטאתו, ואת-עולתו. יז ואת-האיל יעשה זבח שלמים, ליהוה, על, סל המצות; ועשה, הכוהן, את-מנחתו, ואת-נסכו. יח וגילח הנזיר, פתח אוהל מועד--את-ראש נזרו; ולקח, את-שיער ראש נזרו, ונתן על-האש, אשר-תחת זבח השלמים. יט ולקח הכוהן את-הזרוע בשלה, מן-האיל, וחלת מצה אחת מן-הסל, ורקיק מצה אחד; ונתן על-כפי הנזיר, אחר התגלחו את-נזרו. כ והניף אותם הכוהן תנופה, לפני יהוה--קודש הוא לכוהן, על חזה התנופה ועל שוק התרומה; ואחר ישתה הנזיר, יין. כא זאת תורת הנזיר, אשר יידור, קרבנו ליהוה על-נזרו, מלבד אשר-תשיג ידו; כפי נדרו, אשר יידור--כן יעשה, על תורת נזרו. {פ}

כב וידבר יהוה, אל-משה לאמור. כג דבר אל-אהרון ואל-בניו לאמור, כה תברכו את-בני ישראל: אמור, להם. {ס}

כד יברכך יהוה, וישמרך. {ס}

כה יאר יהוה פניו אליך, ויחונך. {ס}

כו יישא יהוה פניו אליך, וישם לך שלום. {ס}

כז ושמו את-שמי, על-בני ישראל; ואני, אברכם. {ס}