תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק ל

א ויאמר משה, אל־בני ישראל, ככול אשר־ציווה יהוה, את־משה.  {פ}

ב וידבר משה אל־ראשי המטות, לבני ישראל לאמור:  זה הדבר, אשר ציווה יהוה.  ג איש כי־יידור נדר ליהוה, או־הישבע שבועה לאסור איסר על־נפשו--לא יחל, דברו:  ככל־היוצא מפיו, יעשה.  ד ואישה, כי־תידור נדר ליהוה, ואסרה איסר בבית אביה, בנעוריה.  ה ושמע אביה את־נדרה, ואסרה אשר אסרה על־נפשה, והחריש לה, אביה--וקמו, כל־נדריה, וכל־איסר אשר־אסרה על־נפשה, יקום.  ו ואם־הניא אביה אותה, ביום שומעו--כל־נדריה ואסריה אשר־אסרה על־נפשה, לא יקום; ויהוה, יסלח־לה, כי־הניא אביה, אותה.  ז ואם־היה תהיה לאיש, ונדריה עליה, או מבטא שפתיה, אשר אסרה על־נפשה.  ח ושמע אישה ביום שומעו, והחריש לה:  וקמו נדריה, ואסריה אשר־אסרה על־נפשה--יקומו.  ט ואם ביום שמוע אישה, יניא אותה, והפר את־נדרה אשר עליה, ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על־נפשה--ויהוה, יסלח־לה.  י ונדר אלמנה, וגרושה--כול אשר־אסרה על־נפשה, יקום עליה.  יא ואם־בית אישה, נדרה, או־אסרה איסר על־נפשה, בשבועה.  יב ושמע אישה והחריש לה, לא הניא אותה--וקמו, כל־נדריה, וכל־איסר אשר־אסרה על־נפשה, יקום.  יג ואם־הפר יפר אותם אישה, ביום שומעו--כל־מוצא שפתיה לנדריה ולאיסר נפשה, לא יקום:  אישה הפרם, ויהוה יסלח־לה.  יד כל־נדר וכל־שבועת איסר, לענות נפש--אישה יקימנו, ואישה יפרנו.  טו ואם־החרש יחריש לה אישה, מיום אל־יום, והקים את־כל־נדריה, או את־כל־אסריה אשר עליה--הקים אותם, כי־החריש לה ביום שומעו.  טז ואם־הפר יפר אותם, אחרי שומעו--ונשא, את־עוונה.  יז אלה החוקים, אשר ציווה יהוה את־משה, בין איש, לאשתו--בין־אב לבתו, בנעוריה בית אביה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו