תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק ל

א ויאמר משה, אל־בני ישראל, ככול אשר־ציווה יהוה, את־משה. {פ}

ב וידבר משה אל־ראשי המטות, לבני ישראל לאמור: זה הדבר, אשר ציווה יהוה. ג איש כי־יידור נדר ליהוה, או־הישבע שבועה לאסור איסר על־נפשו--לא יחל, דברו: ככל־היוצא מפיו, יעשה. ד ואישה, כי־תידור נדר ליהוה, ואסרה איסר בבית אביה, בנעוריה. ה ושמע אביה את־נדרה, ואסרה אשר אסרה על־נפשה, והחריש לה, אביה--וקמו, כל־נדריה, וכל־איסר אשר־אסרה על־נפשה, יקום. ו ואם־הניא אביה אותה, ביום שומעו--כל־נדריה ואסריה אשר־אסרה על־נפשה, לא יקום; ויהוה, יסלח־לה, כי־הניא אביה, אותה. ז ואם־היה תהיה לאיש, ונדריה עליה, או מבטא שפתיה, אשר אסרה על־נפשה. ח ושמע אישה ביום שומעו, והחריש לה: וקמו נדריה, ואסריה אשר־אסרה על־נפשה--יקומו. ט ואם ביום שמוע אישה, יניא אותה, והפר את־נדרה אשר עליה, ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על־נפשה--ויהוה, יסלח־לה. י ונדר אלמנה, וגרושה--כול אשר־אסרה על־נפשה, יקום עליה. יא ואם־בית אישה, נדרה, או־אסרה איסר על־נפשה, בשבועה. יב ושמע אישה והחריש לה, לא הניא אותה--וקמו, כל־נדריה, וכל־איסר אשר־אסרה על־נפשה, יקום. יג ואם־הפר יפר אותם אישה, ביום שומעו--כל־מוצא שפתיה לנדריה ולאיסר נפשה, לא יקום: אישה הפרם, ויהוה יסלח־לה. יד כל־נדר וכל־שבועת איסר, לענות נפש--אישה יקימנו, ואישה יפרנו. טו ואם־החרש יחריש לה אישה, מיום אל־יום, והקים את־כל־נדריה, או את־כל־אסריה אשר עליה--הקים אותם, כי־החריש לה ביום שומעו. טז ואם־הפר יפר אותם, אחרי שומעו--ונשא, את־עוונה. יז אלה החוקים, אשר ציווה יהוה את־משה, בין איש, לאשתו--בין־אב לבתו, בנעוריה בית אביה. {פ}