תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק לא

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ב נקום, נקמת בני ישראל, מאת, המדיינים; אחר, תיאסף אל-עמיך. ג וידבר משה אל-העם לאמור, היחלצו מאיתכם אנשים לצבא; ויהיו, על-מדיין, לתת נקמת-יהוה, במדיין. ד אלף, למטה, אלף, למטה--לכול מטות ישראל, תשלחו לצבא. ה ויימסרו מאלפי ישראל, אלף למטה--שנים-עשר אלף, חלוצי צבא. ו וישלח אותם משה אלף למטה, לצבא: אותם ואת-פינחס בן-אלעזר הכוהן, לצבא, וכלי הקודש וחצוצרות התרועה, בידו. ז ויצבאו, על-מדיין, כאשר ציווה יהוה, את-משה; ויהרגו, כל-זכר. ח ואת-מלכי מדיין הרגו על-חלליהם, את-אווי ואת-רקם ואת-צור ואת-חור ואת-רבע--חמשת, מלכי מדיין; ואת בלעם בן-בעור, הרגו בחרב. ט וישבו בני-ישראל את-נשי מדיין, ואת-טפם; ואת כל-בהמתם ואת-כל-מקנהם ואת-כל-חילם, בזזו. י ואת כל-עריהם במושבותם, ואת כל-טירותם--שרפו, באש. יא ויקחו, את-כל-השלל, ואת, כל-המלקוח--באדם, ובבהמה. יב ויביאו אל-משה ואל-אלעזר הכוהן ואל-עדת בני-ישראל, את-השבי ואת-המלקוח ואת-השלל--אל-המחנה: אל-ערבות מואב, אשר על-ירדן ירחו. {ס}

יג וייצאו משה ואלעזר הכוהן, וכל-נשיאי העדה--לקראתם: אל-מחוץ, למחנה. יד ויקצוף משה, על פקודי החיל, שרי האלפים ושרי המאות, הבאים מצבא המלחמה. טו ויאמר אליהם, משה: החייתם, כל-נקבה. טז הן הנה היו לבני ישראל, בדבר בלעם, למסור-מעל ביהוה, על-דבר-פעור; ותהי המגפה, בעדת יהוה. יז ועתה, הרגו כל-זכר בטף; וכל-אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו. יח וכול הטף בנשים, אשר לא-ידעו משכב זכר--החיו, לכם. יט ואתם, חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים: כול הורג נפש וכול נוגע בחלל, תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם, ושביכם. כ וכל-בגד וכל-כלי-עור וכל-מעשה עיזים, וכל-כלי-עץ--תתחטאו. {ס}

כא ויאמר אלעזר הכוהן אל-אנשי הצבא, הבאים למלחמה: זאת חוקת התורה, אשר-ציווה יהוה את-משה. כב אך את-הזהב, ואת-הכסף; את-הנחושת, את-הברזל, את-הבדיל, ואת-העופרת. כג כל-דבר אשר-יבוא באש, תעבירו באש וטהר--אך, במי נידה יתחטא; וכול אשר לא-יבוא באש, תעבירו במים. כד וכיבסתם בגדיכם ביום השביעי, וטהרתם; ואחר, תבואו אל-המחנה. {ס}

כה ויאמר יהוה, אל-משה לאמור. כו שא, את ראש מלקוח השבי, באדם, ובבהמה--אתה ואלעזר הכוהן, וראשי אבות העדה. כז וחצית, את-המלקוח, בין תופשי המלחמה, היוצאים לצבא--ובין, כל-העדה. כח והרמות מכס ליהוה, מאת אנשי המלחמה היוצאים לצבא--אחד נפש, מחמש המאות: מן-האדם, ומן-הבקר, ומן-החמורים, ומן-הצאן. כט ממחציתם, תיקחו; ונתת לאלעזר הכוהן, תרומת יהוה. ל וממחצית בני-ישראל תיקח אחד אחוז מן-החמישים, מן-האדם מן-הבקר מן-החמורים ומן-הצאן--מכל-הבהמה; ונתת אותם, ללויים, שומרי, משמרת משכן יהוה. לא ויעש משה, ואלעזר הכוהן, כאשר ציווה יהוה, את-משה. לב ויהי, המלקוח--יתר הבז, אשר בזזו עם הצבא: צאן, שש-מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים. לג ובקר, שניים ושבעים אלף. לד וחמורים, אחד ושישים אלף. לה ונפש אדם--מן-הנשים, אשר לא-ידעו משכב זכר: כל-נפש, שניים ושלושים אלף. לו ותהי, המחצה--חלק, היוצאים בצבא: מספר הצאן, שלוש-מאות אלף ושלושים אלף, ושבעת אלפים, וחמש מאות. לז ויהי המכס ליהוה, מן-הצאן--שש מאות, חמש ושבעים. לח והבקר--שישה ושלושים, אלף; ומכסם ליהוה, שניים ושבעים. לט וחמורים, שלושים אלף וחמש מאות; ומכסם ליהוה, אחד ושישים. מ ונפש אדם, שישה עשר אלף; ומכסם, ליהוה--שניים ושלושים, נפש. מא וייתן משה, את-מכס תרומת יהוה, לאלעזר, הכוהן--כאשר ציווה יהוה, את-משה. מב וממחצית, בני ישראל, אשר חצה משה, מן-האנשים הצובאים. מג ותהי מחצת העדה, מן-הצאן--שלוש-מאות אלף ושלושים אלף, שבעת אלפים וחמש מאות. מד ובקר, שישה ושלושים אלף. מה וחמורים, שלושים אלף וחמש מאות. מו ונפש אדם, שישה עשר אלף. מז וייקח משה ממחצית בני-ישראל, את-האחוז אחד מן-החמישים--מן-האדם, ומן-הבהמה; וייתן אותם ללויים, שומרי משמרת משכן יהוה, כאשר ציווה יהוה, את-משה. מח ויקרבו, אל-משה, הפקודים, אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים, ושרי המאות. מט ויאמרו, אל-משה, עבדיך נשאו את-ראש אנשי המלחמה, אשר בידנו; ולא-נפקד ממנו, איש. נ ונקרב את-קרבן יהוה, איש אשר מצא כלי-זהב אצעדה וצמיד, טבעת, עגיל וכומז--לכפר על-נפשותינו, לפני יהוה. נא וייקח משה ואלעזר הכוהן, את-הזהב--מאיתם: כול, כלי מעשה. נב ויהי כל-זהב התרומה, אשר הרימו ליהוה--שישה עשר אלף שבע-מאות וחמישים, שקל: מאת שרי האלפים, ומאת שרי המאות. נג אנשי, הצבא, בזזו, איש לו. נד וייקח משה ואלעזר הכוהן, את-הזהב, מאת שרי האלפים, והמאות; ויביאו אותו אל-אוהל מועד, זיכרון לבני-ישראל לפני יהוה. {פ}