תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
במדבר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
א ומקנה רב, היה לבני ראובן ולבני-גד--עצום מאוד; ויראו את-ארץ יעזר, ואת-ארץ גלעד, והנה המקום, מקום מקנה. ב ויבואו בני-גד, ובני ראובן; ויאמרו אל-משה ואל-אלעזר הכוהן, ואל-נשיאי העדה לאמור. ג עטרות ודיבון ויעזר ונמרה, וחשבון ואלעלה, ושבם ונבו, ובעון. ד הארץ, אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה, היא; ולעבדיך, מקנה. {ס}
ה ויאמרו, אם-מצאנו חן בעיניך--יותן את-הארץ הזאת לעבדיך, לאחוזה: אל-תעבירנו, את-הירדן. ו ויאמר משה, לבני-גד ולבני ראובן: האחיכם, יבואו למלחמה, ואתם, תשבו פה. ז ולמה תניאון, את-לב בני ישראל--מעבור, אל-הארץ, אשר-נתן להם, יהוה. ח כה עשו, אבותיכם, בשולחי אותם מקדש ברנע, לראות את-הארץ. ט ויעלו עד-נחל אשכול, ויראו את-הארץ, ויניאו, את-לב בני ישראל--לבלתי-בוא, אל-הארץ, אשר-נתן להם, יהוה. י וייחר-אף יהוה, ביום ההוא; ויישבע, לאמור. יא אם-יראו האנשים העולים ממצריים, מבן עשרים שנה ומעלה, את האדמה, אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקוב: כי לא-מילאו, אחריי. יב בלתי כלב בן-יפונה, הקניזי, ויהושוע, בן-נון: כי מילאו, אחרי יהוה. יג וייחר-אף יהוה, בישראל, ויניעם במדבר, ארבעים שנה--עד-תום, כל-הדור, העושה הרע, בעיני יהוה. יד והנה קמתם, תחת אבותיכם--תרבות, אנשים חטאים: לספות עוד, על חרון אף-יהוה--אל-ישראל. טו כי תשובון, מאחריו, ויסף עוד, להניחו במדבר; ושיחתם, לכל-העם הזה. {ס}
טז וייגשו אליו ויאמרו, גדרות צאן נבנה למקננו פה, וערים, לטפנו. יז ואנחנו ניחלץ חושים, לפני בני ישראל, עד אשר אם-הביאונום, אל-מקומם; וישב טפנו בערי המבצר, מפני יושבי הארץ. יח לא נשוב, אל-בתינו--עד, התנחל בני ישראל, איש, נחלתו. יט כי לא ננחל איתם, מעבר לירדן והלאה: כי באה נחלתנו אלינו, מעבר הירדן מזרחה. {פ}
כ ויאמר אליהם משה, אם-תעשון את-הדבר הזה: אם-תיחלצו לפני יהוה, למלחמה. כא ועבר לכם כל-חלוץ את-הירדן, לפני יהוה, עד הורישו את-אויביו, מפניו. כב ונכבשה הארץ לפני יהוה, ואחר תשובו--והייתם נקיים מיהוה, ומישראל; והייתה הארץ הזאת לכם, לאחוזה--לפני יהוה. כג ואם-לא תעשון כן, הנה חטאתם ליהוה; ודעו, חטאתכם, אשר תמצא, אתכם. כד בנו-לכם ערים לטפכם, וגדרות לצונאכם; והיוצא מפיכם, תעשו. כה ויאמר בני-גד ובני ראובן, אל-משה לאמור: עבדיך יעשו, כאשר אדוני מצווה. כו טפנו נשינו, מקננו וכל-בהמתנו--יהיו-שם, בערי הגלעד. כז ועבדיך יעברו כל-חלוץ צבא, לפני יהוה--למלחמה: כאשר אדוני, דובר. כח ויצו להם, משה, את אלעזר הכוהן, ואת יהושוע בן-נון; ואת-ראשי אבות המטות, לבני ישראל. כט ויאמר משה אליהם, אם-יעברו בני-גד ובני-ראובן איתכם את-הירדן כל-חלוץ למלחמה לפני יהוה, ונכבשה הארץ, לפניכם--ונתתם להם את-ארץ הגלעד, לאחוזה. ל ואם-לא יעברו חלוצים, איתכם--ונאחזו בתוככם, בארץ כנען. לא ויענו בני-גד ובני ראובן, לאמור: את אשר דיבר יהוה אל-עבדיך, כן נעשה. לב נחנו נעבור חלוצים לפני יהוה, ארץ כנען; ואיתנו אחוזת נחלתנו, מעבר לירדן. לג וייתן להם משה לבני-גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן-יוסף, את-ממלכת סיחון מלך האמורי, ואת-ממלכת, עוג מלך הבשן: הארץ, לעריה בגבולות--ערי הארץ, סביב. לד ויבנו בני-גד, את-דיבון ואת-עטרות, ואת, ערוער. לה ואת-עטרות שופן ואת-יעזר, ויוגבהה. לו ואת-בית נמרה, ואת-בית הרן: ערי מבצר, וגדרות צאן. לז ובני ראובן בנו, את-חשבון ואת-אלעלה, ואת, קריתיים. לח ואת-נבו ואת-בעל מעון, מוסבות שם--ואת-שבמה; ויקראו בשמות, את-שמות הערים אשר בנו. לט וילכו בני מכיר בן-מנשה, גלעדה--וילכדוה; ויורש, את-האמורי אשר-בה. מ וייתן משה את-הגלעד, למכיר בן-מנשה; ויישב, בה. מא ויאיר בן-מנשה הלך, וילכוד את-חוותיהם; ויקרא אתהן, חוות יאיר. מב ונובח הלך, וילכוד את-קנת ואת-בנותיה; ויקרא לה נובח, בשמו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
במדבר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו