תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק לב

א ומקנה רב, היה לבני ראובן ולבני-גד--עצום מאוד; ויראו את-ארץ יעזר, ואת-ארץ גלעד, והנה המקום, מקום מקנה.  ב ויבואו בני-גד, ובני ראובן; ויאמרו אל-משה ואל-אלעזר הכוהן, ואל-נשיאי העדה לאמור.  ג עטרות ודיבון ויעזר ונמרה, וחשבון ואלעלה, ושבם ונבו, ובעון.  ד הארץ, אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה, היא; ולעבדיך, מקנה.  {ס}

ה ויאמרו, אם-מצאנו חן בעיניך--יותן את-הארץ הזאת לעבדיך, לאחוזה:  אל-תעבירנו, את-הירדן.  ו ויאמר משה, לבני-גד ולבני ראובן:  האחיכם, יבואו למלחמה, ואתם, תשבו פה.  ז ולמה תניאון, את-לב בני ישראל--מעבור, אל-הארץ, אשר-נתן להם, יהוה.  ח כה עשו, אבותיכם, בשולחי אותם מקדש ברנע, לראות את-הארץ.  ט ויעלו עד-נחל אשכול, ויראו את-הארץ, ויניאו, את-לב בני ישראל--לבלתי-בוא, אל-הארץ, אשר-נתן להם, יהוה.  י וייחר-אף יהוה, ביום ההוא; ויישבע, לאמור.  יא אם-יראו האנשים העולים ממצריים, מבן עשרים שנה ומעלה, את האדמה, אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקוב:  כי לא-מילאו, אחריי.  יב בלתי כלב בן-יפונה, הקניזי, ויהושוע, בן-נון:  כי מילאו, אחרי יהוה.  יג וייחר-אף יהוה, בישראל, ויניעם במדבר, ארבעים שנה--עד-תום, כל-הדור, העושה הרע, בעיני יהוה.  יד והנה קמתם, תחת אבותיכם--תרבות, אנשים חטאים:  לספות עוד, על חרון אף-יהוה--אל-ישראל.  טו כי תשובון, מאחריו, ויסף עוד, להניחו במדבר; ושיחתם, לכל-העם הזה.  {ס}

טז וייגשו אליו ויאמרו, גדרות צאן נבנה למקננו פה, וערים, לטפנו.  יז ואנחנו ניחלץ חושים, לפני בני ישראל, עד אשר אם-הביאונום, אל-מקומם; וישב טפנו בערי המבצר, מפני יושבי הארץ.  יח לא נשוב, אל-בתינו--עד, התנחל בני ישראל, איש, נחלתו.  יט כי לא ננחל איתם, מעבר לירדן והלאה:  כי באה נחלתנו אלינו, מעבר הירדן מזרחה.  {פ}

כ ויאמר אליהם משה, אם-תעשון את-הדבר הזה:  אם-תיחלצו לפני יהוה, למלחמה.  כא ועבר לכם כל-חלוץ את-הירדן, לפני יהוה, עד הורישו את-אויביו, מפניו.  כב ונכבשה הארץ לפני יהוה, ואחר תשובו--והייתם נקיים מיהוה, ומישראל; והייתה הארץ הזאת לכם, לאחוזה--לפני יהוה.  כג ואם-לא תעשון כן, הנה חטאתם ליהוה; ודעו, חטאתכם, אשר תמצא, אתכם.  כד בנו-לכם ערים לטפכם, וגדרות לצונאכם; והיוצא מפיכם, תעשו.  כה ויאמר בני-גד ובני ראובן, אל-משה לאמור:  עבדיך יעשו, כאשר אדוני מצווה.  כו טפנו נשינו, מקננו וכל-בהמתנו--יהיו-שם, בערי הגלעד.  כז ועבדיך יעברו כל-חלוץ צבא, לפני יהוה--למלחמה:  כאשר אדוני, דובר.  כח ויצו להם, משה, את אלעזר הכוהן, ואת יהושוע בן-נון; ואת-ראשי אבות המטות, לבני ישראל.  כט ויאמר משה אליהם, אם-יעברו בני-גד ובני-ראובן איתכם את-הירדן כל-חלוץ למלחמה לפני יהוה, ונכבשה הארץ, לפניכם--ונתתם להם את-ארץ הגלעד, לאחוזה.  ל ואם-לא יעברו חלוצים, איתכם--ונאחזו בתוככם, בארץ כנען.  לא ויענו בני-גד ובני ראובן, לאמור:  את אשר דיבר יהוה אל-עבדיך, כן נעשה.  לב נחנו נעבור חלוצים לפני יהוה, ארץ כנען; ואיתנו אחוזת נחלתנו, מעבר לירדן.  לג וייתן להם משה לבני-גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן-יוסף, את-ממלכת סיחון מלך האמורי, ואת-ממלכת, עוג מלך הבשן:  הארץ, לעריה בגבולות--ערי הארץ, סביב.  לד ויבנו בני-גד, את-דיבון ואת-עטרות, ואת, ערוער.  לה ואת-עטרות שופן ואת-יעזר, ויוגבהה.  לו ואת-בית נמרה, ואת-בית הרן:  ערי מבצר, וגדרות צאן.  לז ובני ראובן בנו, את-חשבון ואת-אלעלה, ואת, קריתיים.  לח ואת-נבו ואת-בעל מעון, מוסבות שם--ואת-שבמה; ויקראו בשמות, את-שמות הערים אשר בנו.  לט וילכו בני מכיר בן-מנשה, גלעדה--וילכדוה; ויורש, את-האמורי אשר-בה.  מ וייתן משה את-הגלעד, למכיר בן-מנשה; ויישב, בה.  מא ויאיר בן-מנשה הלך, וילכוד את-חוותיהם; ויקרא אתהן, חוות יאיר.  מב ונובח הלך, וילכוד את-קנת ואת-בנותיה; ויקרא לה נובח, בשמו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו