תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק לה

א וידבר יהוה אל-משה, בערבות מואב, על-ירדן ירחו, לאמור. ב צו, את-בני ישראל, ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם, ערים לשבת; ומגרש, לערים סביבותיהם, תיתנו, ללויים. ג והיו הערים להם, לשבת; ומגרשיהם, יהיו לבהמתם ולרכושם, ולכול, חיתם. ד ומגרשי, הערים, אשר תיתנו, ללויים--מקיר העיר וחוצה, אלף אמה סביב. ה ומדותם מחוץ לעיר, את-פאת-קדמה אלפיים באמה ואת-פאת-נגב אלפיים באמה ואת-פאת-ים אלפיים באמה ואת פאת צפון אלפיים באמה--והעיר בתווך; זה יהיה להם, מגרשי הערים. ו ואת הערים, אשר תיתנו ללויים--את שש-ערי המקלט, אשר תיתנו לנוס שמה הרוצח; ועליהם תיתנו, ארבעים ושתיים עיר. ז כל-הערים, אשר תיתנו ללויים--ארבעים ושמונה, עיר: אתהן, ואת-מגרשיהן. ח והערים, אשר תיתנו מאחוזת בני-ישראל--מאת הרב תרבו, ומאת המעט תמעיטו: איש, כפי נחלתו אשר ינחלו, ייתן מעריו, ללויים. {פ}

ט וידבר יהוה, אל-משה לאמור. י דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם: כי אתם עוברים את-הירדן, ארצה כנען. יא והקריתם לכם ערים, ערי מקלט תהיינה לכם; ונס שמה רוצח, מכה-נפש בשגגה. יב והיו לכם הערים למקלט, מגואל; ולא ימות הרוצח, עד-עומדו לפני העדה למשפט. יג והערים, אשר תיתנו--שש-ערי מקלט, תהיינה לכם. יד את שלוש הערים, תיתנו מעבר לירדן, ואת שלוש הערים, תיתנו בארץ כנען: ערי מקלט, תהיינה. טו לבני ישראל, ולגר ולתושב בתוכם, תהיינה שש-הערים האלה, למקלט--לנוס שמה, כל-מכה-נפש בשגגה. טז ואם-בכלי ברזל הכהו וימות, רוצח הוא: מות יומת, הרוצח. יז ואם באבן יד אשר-ימות בה הכהו, וימות--רוצח הוא: מות יומת, הרוצח. יח או בכלי עץ-יד אשר-ימות בו הכהו, וימות--רוצח הוא: מות יומת, הרוצח. יט גואל הדם, הוא ימית את-הרוצח: בפגעו-בו, הוא ימיתנו. כ ואם-בשנאה, יהדופנו, או-השליך עליו בצדייה, וימות. כא או באיבה הכהו בידו, וימות--מות-יומת המכה, רוצח הוא: גואל הדם, ימית את-הרוצח--בפגעו-בו. כב ואם-בפתע בלא-איבה, הדפו, או-השליך עליו כל-כלי, בלא צדייה. כג או בכל-אבן אשר-ימות בה, בלא ראות, ויפל עליו, וימות--והוא לא-אויב לו, ולא מבקש רעתו. כד ושפטו, העדה, בין המכה, ובין גואל הדם--על המשפטים, האלה. כה והצילו העדה את-הרוצח, מיד גואל הדם, והשיבו אותו העדה, אל-עיר מקלטו אשר-נס שמה; וישב בה, עד-מות הכוהן הגדול, אשר-משח אותו, בשמן הקודש. כו ואם-יצוא ייצא, הרוצח, את-גבול עיר מקלטו, אשר ינוס שמה. כז ומצא אותו, גואל הדם, מחוץ, לגבול עיר מקלטו: ורצח גואל הדם, את-הרוצח--אין לו, דם. כח כי בעיר מקלטו יישב, עד-מות הכוהן הגדול; ואחרי מות, הכוהן הגדול--ישוב הרוצח, אל-ארץ אחוזתו. כט והיו אלה לכם לחוקת משפט, לדורותיכם, בכול, מושבותיכם. ל כל-מכה-נפש--לפי עדים, ירצח את-הרוצח; ועד אחד, לא-יענה בנפש למות. לא ולא-תקחו כופר לנפש רוצח, אשר-הוא רשע למות: כי-מות, יומת. לב ולא-תקחו כופר, לנוס אל-עיר מקלטו, לשוב לשבת בארץ, עד-מות הכוהן. לג ולא-תחניפו את-הארץ, אשר אתם בה, כי הדם, הוא יחניף את-הארץ; ולארץ לא-יכופר, לדם אשר שופך-בה, כי-אם, בדם שופכו. לד ולא תטמא את-הארץ, אשר אתם יושבים בה--אשר אני, שוכן בתוכה: כי, אני יהוה--שוכן, בתוך בני ישראל. {פ}