תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק טו

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ב דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם: כי תבואו, אל-ארץ מושבותיכם, אשר אני, נותן לכם. ג ועשיתם אישה ליהוה, עולה או-זבח, לפלא-נדר או בנדבה, או במועדיכם--לעשות ריח ניחוח, ליהוה, מן-הבקר, או מן-הצאן. ד והקריב המקריב קרבנו, ליהוה--מנחה, סולת עישרון, בלול, ברביעית ההין שמן. ה ויין לנסך רביעית ההין, תעשה על-העולה או לזבח--לכבש, האחד. ו או לאיל תעשה מנחה, סולת שני עשרונים, בלולה בשמן, שלישית ההין. ז ויין לנסך, שלישית ההין--תקריב ריח-ניחוח, ליהוה. ח וכי-תעשה בן-בקר, עולה או-זבח, לפלא-נדר או-שלמים, ליהוה. ט והקריב על-בן-הבקר מנחה, סולת שלושה עשרונים, בלול בשמן, חצי ההין. י ויין תקריב לנסך, חצי ההין--אישה ריח-ניחוח, ליהוה. יא ככה ייעשה, לשור האחד, או, לאיל האחד; או-לשה בכבשים, או בעיזים. יב כמספר, אשר תעשו--ככה תעשו לאחד, כמספרם. יג כל-האזרח יעשה-ככה, את-אלה, להקריב אישה ריח-ניחוח, ליהוה. יד וכי-יגור איתכם גר או אשר-בתוככם, לדורותיכם, ועשה אישה ריח-ניחוח, ליהוה--כאשר תעשו, כן יעשה. טו הקהל, חוקה אחת לכם ולגר הגר: חוקת עולם לדורותיכם, ככם כגר יהיה לפני יהוה. טז תורה אחת ומשפט אחד, יהיה לכם, ולגר, הגר איתכם. {פ}

יז וידבר יהוה, אל-משה לאמור. יח דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם: בבואכם, אל-הארץ, אשר אני מביא אתכם, שמה. יט והיה, באכולכם מלחם הארץ--תרימו תרומה, ליהוה. כ ראשית, עריסותיכם--חלה, תרימו תרומה: כתרומת גורן, כן תרימו אותה. כא מראשית, עריסותיכם, תיתנו ליהוה, תרומה--לדורותיכם. {ס}

כב וכי תשגו--ולא תעשו, את כל-המצוות האלה: אשר-דיבר יהוה, אל-משה. כג את כל-אשר ציווה יהוה אליכם, ביד-משה: מן-היום אשר ציווה יהוה, והלאה--לדורותיכם. כד והיה, אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, ועשו כל-העדה פר בן-בקר אחד לעולה לריח ניחוח ליהוה, ומנחתו ונסכו כמשפט; ושעיר-עיזים אחד, לחטאת. כה וכיפר הכוהן, על-כל-עדת בני ישראל--ונסלח להם: כי-שגגה היא--והם הביאו את-קרבנם אישה ליהוה וחטאתם לפני יהוה, על-שגגתם. כו ונסלח, לכל-עדת בני ישראל, ולגר, הגר בתוכם: כי לכל-העם, בשגגה. {ס}

כז ואם-נפש אחת, תחטא בשגגה--והקריבה עז בת-שנתה, לחטאת. כח וכיפר הכוהן, על-הנפש השוגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה: לכפר עליו, ונסלח לו. כט האזרח בבני ישראל, ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם, לעושה בשגגה. ל והנפש אשר-תעשה ביד רמה, מן-האזרח ומן-הגר--את-יהוה, הוא מגדף; ונכרתה הנפש ההיא, מקרב עמה. לא כי דבר-יהוה בזה, ואת-מצותו הפר; היכרת תיכרת הנפש ההיא, עוונה בה. {פ}

לב ויהיו בני-ישראל, במדבר; וימצאו, איש מקושש עצים--ביום השבת. לג ויקריבו אותו, המוצאים אותו מקושש עצים--אל-משה, ואל-אהרון, ואל, כל-העדה. לד ויניחו אותו, במשמר: כי לא פורש, מה-ייעשה לו. {ס}

לה ויאמר יהוה אל-משה, מות יומת האיש; רגום אותו באבנים כל-העדה, מחוץ למחנה. לו ויוציאו אותו כל-העדה, אל-מחוץ למחנה, וירגמו אותו באבנים, וימות: כאשר ציווה יהוה, את-משה. {פ}

לז ויאמר יהוה, אל-משה לאמור. לח דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם, ועשו להם ציצית על-כנפי בגדיהם, לדורותם; ונתנו על-ציצית הכנף, פתיל תכלת. לט והיה לכם, לציצית, וראיתם אותו וזכרתם את-כל-מצוות יהוה, ועשיתם אותם; ולא-תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר-אתם זונים, אחריהם. מ למען תזכרו, ועשיתם את-כל-מצוותיי; והייתם קדושים, לאלוהיכם. מא אני יהוה אלוהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצריים, להיות לכם, לאלוהים: אני, יהוה אלוהיכם. {פ}