תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק ח

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ב דבר, אל-אהרון, ואמרת, אליו: בהעלותך, את-הנרות, אל-מול פני המנורה, יאירו שבעת הנרות. ג ויעש כן, אהרון--אל-מול פני המנורה, העלה נרותיה: כאשר ציווה יהוה, את-משה. ד וזה מעשה המנורה מקשה זהב, עד-ירכה עד-פרחה מקשה היא: כמראה, אשר הראה יהוה את-משה--כן עשה, את-המנורה. {פ}

ה וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ו קח, את-הלויים, מתוך, בני ישראל; וטיהרת, אותם. ז וכה-תעשה להם לטהרם, הזה עליהם מי חטאת; והעבירו תער על-כל-בשרם, וכיבסו בגדיהם והיטהרו. ח ולקחו, פר בן-בקר, ומנחתו, סולת בלולה בשמן; ופר-שני בן-בקר, תיקח לחטאת. ט והקרבת, את-הלויים, לפני, אוהל מועד; והקהלת--את-כל-עדת, בני ישראל. י והקרבת את-הלויים, לפני יהוה; וסמכו בני-ישראל את-ידיהם, על-הלויים. יא והניף אהרון את-הלויים תנופה לפני יהוה, מאת בני ישראל; והיו, לעבוד את-עבודת יהוה. יב והלויים יסמכו את-ידיהם, על ראש הפרים; ועשה את-האחד חטאת ואת-האחד עולה, ליהוה, לכפר, על-הלויים. יג והעמדת, את-הלויים, לפני אהרון, ולפני בניו; והנפת אותם תנופה, ליהוה. יד והבדלת, את-הלויים, מתוך, בני ישראל; והיו לי, הלויים. טו ואחרי-כן יבואו הלויים, לעבוד את-אוהל מועד; וטיהרת אותם, והנפת אותם תנופה. טז כי נתונים נתונים המה לי, מתוך בני ישראל: תחת פטרת כל-רחם בכור כול, מבני ישראל--לקחתי אותם, לי. יז כי לי כל-בכור בבני ישראל, באדם ובבהמה: ביום, הכותי כל-בכור בארץ מצריים, הקדשתי אותם, לי. יח ואקח, את-הלויים, תחת כל-בכור, בבני ישראל. יט ואתנה את-הלויים נתונים לאהרון ולבניו, מתוך בני ישראל, לעבוד את-עבודת בני-ישראל באוהל מועד, ולכפר על-בני ישראל; ולא יהיה בבני ישראל, נגף, בגשת בני-ישראל, אל-הקודש. כ ויעש משה ואהרון וכל-עדת בני-ישראל, ללויים: ככול אשר-ציווה יהוה את-משה, ללויים--כן-עשו להם, בני ישראל. כא ויתחטאו הלויים, ויכבסו בגדיהם, וינף אהרון אותם תנופה, לפני יהוה; ויכפר עליהם אהרון, לטהרם. כב ואחרי-כן באו הלויים, לעבוד את-עבודתם באוהל מועד, לפני אהרון, ולפני בניו: כאשר ציווה יהוה את-משה על-הלויים, כן עשו להם. {ס}

כג וידבר יהוה, אל-משה לאמור. כד זאת, אשר ללויים: מבן חמש ועשרים שנה, ומעלה, יבוא לצבוא צבא, בעבודת אוהל מועד. כה ומבן חמישים שנה, ישוב מצבא העבודה; ולא יעבוד, עוד. כו ושירת את-אחיו באוהל מועד, לשמור משמרת, ועבודה, לא יעבוד; ככה תעשה ללויים, במשמרותם. {פ}