תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק כ

א ויבואו בני-ישראל כל-העדה מדבר-צין, בחודש הראשון, ויישב העם, בקדש; ותמת שם מרים, ותיקבר שם. ב ולא-היה מים, לעדה; וייקהלו, על-משה ועל-אהרון. ג וירב העם, עם-משה; ויאמרו לאמור, ולו גווענו בגווע אחינו לפני יהוה. ד ולמה הבאתם את-קהל יהוה, אל-המדבר הזה, למות שם, אנחנו ובעירנו. ה ולמה העליתונו, ממצריים, להביא אותנו, אל-המקום הרע הזה: לא מקום זרע, ותאנה וגפן ורימון, ומים אין, לשתות. ו ויבוא משה ואהרון מפני הקהל, אל-פתח אוהל מועד, וייפלו, על-פניהם; ויירא כבוד-יהוה, אליהם. {פ}

ז וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ח קח את-המטה, והקהל את-העדה אתה ואהרון אחיך, ודיברתם אל-הסלע לעיניהם, ונתן מימיו; והוצאת להם מים מן-הסלע, והשקית את-העדה ואת-בעירם. ט וייקח משה את-המטה, מלפני יהוה, כאשר, ציווהו. י ויקהילו משה ואהרון, את-הקהל--אל-פני הסלע; ויאמר להם, שמעו-נא המורים--המן-הסלע הזה, נוציא לכם מים. יא וירם משה את-ידו, ויך את-הסלע במטהו--פעמיים; וייצאו מים רבים, ותשת העדה ובעירם. {ס}

יב ויאמר יהוה, אל-משה ואל-אהרון, יען לא-האמנתם בי, להקדישני לעיני בני ישראל--לכן, לא תביאו את-הקהל הזה, אל-הארץ, אשר-נתתי להם. יג המה מי מריבה, אשר-רבו בני-ישראל את-יהוה; וייקדש, בם. {ס}

יד וישלח משה מלאכים מקדש, אל-מלך אדום: כה אמר, אחיך ישראל, אתה ידעת, את כל-התלאה אשר מצאתנו. טו ויירדו אבותינו מצריימה, ונשב במצריים ימים רבים; וירעו לנו מצריים, ולאבותינו. טז ונצעק אל-יהוה, וישמע קולנו, וישלח מלאך, ויוציאנו ממצריים; והנה אנחנו בקדש, עיר קצה גבולך. יז נעברה-נא בארצך, לא נעבור בשדה ובכרם, ולא נשתה, מי באר: דרך המלך נלך, לא ניטה ימין ושמאל, עד אשר-נעבור, גבולך. יח ויאמר אליו אדום, לא תעבור בי--פן-בחרב, אצא לקראתך. יט ויאמרו אליו בני-ישראל, במסילה נעלה, ואם-מימיך נשתה אני ומקניי, ונתתי מכרם; רק אין-דבר, ברגליי אעבורה. כ ויאמר, לא תעבור; וייצא אדום לקראתו, בעם כבד וביד חזקה. כא וימאן אדום, נתון את-ישראל, עבור, בגבולו; ויט ישראל, מעליו. {פ}

כב ויסעו, מקדש; ויבואו בני-ישראל כל-העדה, הור ההר. כג ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרון, בהור ההר, על-גבול ארץ-אדום, לאמור. כד ייאסף אהרון, אל-עמיו, כי לא יבוא אל-הארץ, אשר נתתי לבני ישראל--על אשר-מריתם את-פי, למי מריבה. כה קח, את-אהרון, ואת-אלעזר, בנו; והעל אותם, הור ההר. כו והפשט את-אהרון את-בגדיו, והלבשתם את-אלעזר בנו; ואהרון ייאסף, ומת שם. כז ויעש משה, כאשר ציווה יהוה; ויעלו אל-הור ההר, לעיני כל-העדה. כח ויפשט משה את-אהרון את-בגדיו, וילבש אותם את-אלעזר בנו, וימת אהרון שם, בראש ההר; ויירד משה ואלעזר, מן-ההר. כט ויראו, כל-העדה, כי גווע, אהרון; ויבכו את-אהרון שלושים יום, כול בית ישראל. {ס}