תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק כ

א ויבואו בני־ישראל כל־העדה מדבר־צין, בחודש הראשון, ויישב העם, בקדש; ותמת שם מרים, ותיקבר שם. ב ולא־היה מים, לעדה; וייקהלו, על־משה ועל־אהרון. ג וירב העם, עם־משה; ויאמרו לאמור, ולו גווענו בגווע אחינו לפני יהוה. ד ולמה הבאתם את־קהל יהוה, אל־המדבר הזה, למות שם, אנחנו ובעירנו. ה ולמה העליתונו, ממצריים, להביא אותנו, אל־המקום הרע הזה: לא מקום זרע, ותאנה וגפן ורימון, ומים אין, לשתות. ו ויבוא משה ואהרון מפני הקהל, אל־פתח אוהל מועד, וייפלו, על־פניהם; ויירא כבוד־יהוה, אליהם. {פ}

ז וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ח קח את־המטה, והקהל את־העדה אתה ואהרון אחיך, ודיברתם אל־הסלע לעיניהם, ונתן מימיו; והוצאת להם מים מן־הסלע, והשקית את־העדה ואת־בעירם. ט וייקח משה את־המטה, מלפני יהוה, כאשר, ציווהו. י ויקהילו משה ואהרון, את־הקהל--אל־פני הסלע; ויאמר להם, שמעו־נא המורים--המן־הסלע הזה, נוציא לכם מים. יא וירם משה את־ידו, ויך את־הסלע במטהו--פעמיים; וייצאו מים רבים, ותשת העדה ובעירם. {ס}

יב ויאמר יהוה, אל־משה ואל־אהרון, יען לא־האמנתם בי, להקדישני לעיני בני ישראל--לכן, לא תביאו את־הקהל הזה, אל־הארץ, אשר־נתתי להם. יג המה מי מריבה, אשר־רבו בני־ישראל את־יהוה; וייקדש, בם. {ס}

יד וישלח משה מלאכים מקדש, אל־מלך אדום: כה אמר, אחיך ישראל, אתה ידעת, את כל־התלאה אשר מצאתנו. טו ויירדו אבותינו מצריימה, ונשב במצריים ימים רבים; וירעו לנו מצריים, ולאבותינו. טז ונצעק אל־יהוה, וישמע קולנו, וישלח מלאך, ויוציאנו ממצריים; והנה אנחנו בקדש, עיר קצה גבולך. יז נעברה־נא בארצך, לא נעבור בשדה ובכרם, ולא נשתה, מי באר: דרך המלך נלך, לא ניטה ימין ושמאל, עד אשר־נעבור, גבולך. יח ויאמר אליו אדום, לא תעבור בי--פן־בחרב, אצא לקראתך. יט ויאמרו אליו בני־ישראל, במסילה נעלה, ואם־מימיך נשתה אני ומקניי, ונתתי מכרם; רק אין־דבר, ברגליי אעבורה. כ ויאמר, לא תעבור; וייצא אדום לקראתו, בעם כבד וביד חזקה. כא וימאן אדום, נתון את־ישראל, עבור, בגבולו; ויט ישראל, מעליו. {פ}

כב ויסעו, מקדש; ויבואו בני־ישראל כל־העדה, הור ההר. כג ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרון, בהור ההר, על־גבול ארץ־אדום, לאמור. כד ייאסף אהרון, אל־עמיו, כי לא יבוא אל־הארץ, אשר נתתי לבני ישראל--על אשר־מריתם את־פי, למי מריבה. כה קח, את־אהרון, ואת־אלעזר, בנו; והעל אותם, הור ההר. כו והפשט את־אהרון את־בגדיו, והלבשתם את־אלעזר בנו; ואהרון ייאסף, ומת שם. כז ויעש משה, כאשר ציווה יהוה; ויעלו אל־הור ההר, לעיני כל־העדה. כח ויפשט משה את־אהרון את־בגדיו, וילבש אותם את־אלעזר בנו, וימת אהרון שם, בראש ההר; ויירד משה ואלעזר, מן־ההר. כט ויראו, כל־העדה, כי גווע, אהרון; ויבכו את־אהרון שלושים יום, כול בית ישראל. {ס}