תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק ג

א ואלה תולדות אהרון, ומשה: ביום, דיבר יהוה את־משה--בהר סיניי. ב ואלה שמות בני־אהרון, הבכור נדב, ואביהוא, אלעזר ואיתמר. ג אלה, שמות בני אהרון, הכוהנים, המשוחים--אשר־מילא ידם, לכהן. ד וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקריבם אש זרה לפני יהוה, במדבר סיניי, ובנים, לא־היו להם; ויכהן אלעזר ואיתמר, על־פני אהרון אביהם. {פ}

ה וידבר יהוה, אל־משה לאמור. ו הקרב, את־מטה לוי, והעמדת אותו, לפני אהרון הכוהן; ושירתו, אותו. ז ושמרו את־משמרתו, ואת־משמרת כל־העדה, לפני, אוהל מועד--לעבוד, את־עבודת המשכן. ח ושמרו, את־כל־כלי אוהל מועד, ואת־משמרת, בני ישראל--לעבוד, את־עבודת המשכן. ט ונתת, את־הלויים, לאהרון, ולבניו: נתונים נתונים המה לו, מאת בני ישראל. י ואת־אהרון ואת־בניו תפקוד, ושמרו את־כהונתם; והזר הקרב, יומת. {פ}

יא וידבר יהוה, אל־משה לאמור. יב ואני הנה לקחתי את־הלויים, מתוך בני ישראל, תחת כל־בכור פטר רחם, מבני ישראל; והיו לי, הלויים. יג כי לי, כל־בכור--ביום הכותי כל־בכור בארץ מצריים הקדשתי לי כל־בכור בישראל, מאדם עד־בהמה: לי יהיו, אני יהוה. {פ}

יד וידבר יהוה אל־משה, במדבר סיניי לאמור. טו פקוד את־בני לוי, לבית אבותם למשפחותם: כל־זכר מבן־חודש ומעלה, תפקדם. טז ויפקוד אותם משה, על־פי יהוה, כאשר, צווה. יז ויהיו־אלה בני־לוי, בשמותם--גרשון, וקהת ומררי. יח ואלה שמות בני־גרשון, למשפחותם--לבני, ושמעי. יט ובני קהת, למשפחותם--עמרם ויצהר, חברון ועוזיאל. כ ובני מררי, למשפחותם--מחלי ומושי; אלה הם משפחות הלוי, לבית אבותם. כא לגרשון--משפחת הלבני, ומשפחת השמעי; אלה הם, משפחות הגרשוני. כב פקודיהם במספר כל־זכר, מבן־חודש ומעלה; פקודיהם, שבעת אלפים וחמש מאות. כג משפחות, הגרשוני, אחרי המשכן יחנו, ימה. כד ונשיא בית־אב, לגרשוני, אליסף, בן־לאל. כה ומשמרת בני־גרשון באוהל מועד, המשכן והאוהל; מכסהו--ומסך, פתח אוהל מועד. כו וקלעי החצר, ואת־מסך פתח החצר, אשר על־המשכן ועל־המזבח, סביב; ואת, מיתריו, לכול, עבודתו. {ס}

כז ולקהת, משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי, ומשפחת החברוני, ומשפחת העוזיאלי; אלה הם, משפחות הקהתי. כח במספר, כל־זכר, מבן־חודש, ומעלה--שמונת אלפים ושש מאות, שומרי משמרת הקודש. כט משפחות בני־קהת, יחנו, על ירך המשכן, תימנה. ל ונשיא בית־אב, למשפחות הקהתי, אליצפן, בן־עוזיאל. לא ומשמרתם, הארון והשולחן והמנורה והמזבחות, וכלי הקודש, אשר ישרתו בהם; והמסך--וכול, עבודתו. לב ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן־אהרון הכוהן, פקודת, שומרי משמרת הקודש. לג למררי--משפחת המחלי, ומשפחת המושי; אלה הם, משפחות מררי. לד ופקודיהם במספר כל־זכר, מבן־חודש ומעלה--ששת אלפים, ומאתיים. לה ונשיא בית־אב למשפחות מררי, צוריאל בן־אביחיל; על ירך המשכן יחנו, צפונה. לו ופקודת משמרת, בני מררי--קרשי המשכן, ובריחיו ועמודיו ואדניו; וכל־כליו--וכול, עבודתו. לז ועמודי החצר סביב, ואדניהם; ויתדותם, ומיתריהם. לח והחונים לפני המשכן קדמה לפני אוהל־מועד מזרחה משה ואהרון ובניו, שומרים משמרת המקדש, למשמרת, בני ישראל; והזר הקרב, יומת. לט כל־פקודי הלויים אשר פקד משה ואהרון, על־פי יהוה--למשפחותם: כל־זכר מבן־חודש ומעלה, שניים ועשרים אלף. {ס}

מ ויאמר יהוה אל־משה, פקוד כל־בכור זכר לבני ישראל, מבן־חודש, ומעלה; ושא, את מספר שמותם. מא ולקחת את־הלויים לי אני יהוה, תחת כל־בכור בבני ישראל; ואת, בהמת הלויים, תחת כל־בכור, בבהמת בני ישראל. מב ויפקוד משה, כאשר ציווה יהוה אותו, את־כל־בכור, בבני ישראל. מג ויהי כל־בכור זכר במספר שמות, מבן־חודש ומעלה--לפקודיהם: שניים ועשרים אלף, שלושה ושבעים ומאתיים. {פ}

מד וידבר יהוה, אל־משה לאמור. מה קח את־הלויים, תחת כל־בכור בבני ישראל, ואת־בהמת הלויים, תחת בהמתם; והיו־לי הלויים, אני יהוה. מו ואת פדויי השלושה, והשבעים והמאתיים--העודפים, על־הלויים, מבכור, בני ישראל. מז ולקחת, חמשת חמשת שקלים--לגולגולת: בשקל הקודש תיקח, עשרים גרה השקל. מח ונתת הכסף, לאהרון ולבניו--פדויי, העודפים בהם. מט וייקח משה, את כסף הפדיום--מאת, העודפים, על, פדויי הלויים. נ מאת, בכור בני ישראל--לקח את־הכסף: חמישה ושישים ושלוש מאות, ואלף--בשקל הקודש. נא וייתן משה את־כסף הפדויים, לאהרון ולבניו--על־פי יהוה: כאשר ציווה יהוה, את־משה. {פ}