תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק יג

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ב שלח-לך אנשים, ויתורו את-ארץ כנען, אשר-אני נותן, לבני ישראל: איש אחד איש אחד למטה אבותיו, תשלחו--כול, נשיא בהם. ג וישלח אותם משה ממדבר פארן, על-פי יהוה: כולם אנשים, ראשי בני-ישראל המה. ד ואלה, שמותם: למטה ראובן, שמוע בן-זכור. ה למטה שמעון, שפט בן-חורי. ו למטה יהודה, כלב בן-יפונה. ז למטה יששכר, יגאל בן-יוסף. ח למטה אפריים, הושע בן-נון. ט למטה בנימין, פלטי בן-רפוא. י למטה זבולון, גדיאל בן-סודי. יא למטה יוסף, למטה מנשה--גדי, בן-סוסי. יב למטה דן, עמיאל בן-גמלי. יג למטה אשר, סתור בן-מיכאל. יד למטה נפתלי, נחבי בן-וופסי. טו למטה גד, גאואל בן-מכי. טז אלה שמות האנשים, אשר-שלח משה לתור את-הארץ; ויקרא משה להושע בן-נון, יהושוע. יז וישלח אותם משה, לתור את-ארץ כנען; ויאמר אליהם, עלו זה בנגב, ועליתם, את-ההר. יח וראיתם את-הארץ, מה-היא; ואת-העם, היושב עליה--החזק הוא הרפה, המעט הוא אם-רב. יט ומה הארץ, אשר-הוא יושב בה--הטובה היא, אם-רעה; ומה הערים, אשר-הוא יושב בהנה--הבמחנים, אם במבצרים. כ ומה הארץ השמנה היא אם-רזה, היש-בה עץ אם-אין, והתחזקתם, ולקחתם מפרי הארץ; והימים--ימי, ביכורי ענבים. כא ויעלו, ויתורו את-הארץ, ממדבר-צין עד-רחוב, לבוא חמת. כב ויעלו בנגב, ויבוא עד-חברון, ושם אחימן ששיי ותלמיי, ילידי הענק; וחברון, שבע שנים נבנתה, לפני, צוען מצריים. כג ויבואו עד-נחל אשכול, ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד, ויישאוהו במוט, בשניים; ומן-הרימונים, ומן-התאנים. כד למקום ההוא, קרא נחל אשכול, על אודות האשכול, אשר-כרתו משם בני ישראל. כה וישובו, מתור הארץ, מקץ, ארבעים יום. כו וילכו ויבואו אל-משה ואל-אהרון ואל-כל-עדת בני-ישראל, אל-מדבר פארן--קדשה; וישיבו אותם דבר ואת-כל-העדה, ויראום את-פרי הארץ. כז ויספרו-לו, ויאמרו, באנו, אל-הארץ אשר שלחתנו; וגם זבת חלב ודבש, היא--וזה-פרייה. כח אפס כי-עז העם, היושב בארץ; והערים, בצורות גדולות מאוד, וגם-ילידי הענק, ראינו שם. כט עמלק יושב, בארץ הנגב; והחיתי והיבוסי והאמורי, יושב בהר, והכנעני יושב על-הים, ועל יד הירדן. ל ויהס כלב את-העם, אל-משה; ויאמר, עלה נעלה וירשנו אותה--כי-יכול נוכל, לה. לא והאנשים אשר-עלו עימו, אמרו, לא נוכל, לעלות אל-העם: כי-חזק הוא, ממנו. לב ויוציאו דיבת הארץ, אשר תרו אותה, אל-בני ישראל, לאמור: הארץ אשר עברנו בה לתור אותה, ארץ אוכלת יושביה היא, וכל-העם אשר-ראינו בתוכה, אנשי מידות. לג ושם ראינו, את-הנפילים בני ענק--מן-הנפילים; ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם.