תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק לג

א אלה מסעי בני־ישראל, אשר יצאו מארץ מצריים--לצבאותם: ביד־משה, ואהרון. ב ויכתוב משה את־מוצאיהם, למסעיהם--על־פי יהוה; ואלה מסעיהם, למוצאיהם. ג ויסעו מרעמסס בחודש הראשון, בחמישה עשר יום לחודש הראשון: ממוחרת הפסח, יצאו בני־ישראל ביד רמה--לעיני, כל־מצריים. ד ומצריים מקברים, את אשר הכה יהוה בהם--כל־בכור; ובאלוהיהם, עשה יהוה שפטים. ה ויסעו בני־ישראל, מרעמסס; ויחנו, בסוכות. ו ויסעו, מסוכות; ויחנו באיתם, אשר בקצה המדבר. ז ויסעו, מאיתם, וישב על־פי החירות, אשר על־פני בעל צפון; ויחנו, לפני מגדול. ח ויסעו מפני החירות, ויעברו בתוך־הים המדברה; וילכו דרך שלושת ימים, במדבר איתם, ויחנו, במרה. ט ויסעו, ממרה, ויבואו, אילימה; ובאילים שתים עשרה עינות מים, ושבעים תמרים--ויחנו־שם. י ויסעו, מאילים; ויחנו, על־ים־סוף. יא ויסעו, מים־סוף; ויחנו, במדבר־סין. יב ויסעו, ממדבר־סין; ויחנו, בדופקה. יג ויסעו, מדופקה; ויחנו, באלוש. יד ויסעו, מאלוש; ויחנו, ברפידים, ולא־היה שם מים לעם, לשתות. טו ויסעו, מרפידים; ויחנו, במדבר סיניי. טז ויסעו, ממדבר סיניי; ויחנו, בקברות התאווה. יז ויסעו, מקברות התאווה; ויחנו, בחצרות. יח ויסעו, מחצרות; ויחנו, ברתמה. יט ויסעו, מרתמה; ויחנו, ברימון פרץ. כ ויסעו, מרימון פרץ; ויחנו, בלבנה. כא ויסעו, מלבנה; ויחנו, בריסה. כב ויסעו, מריסה; ויחנו, בקהלתה. כג ויסעו, מקהלתה; ויחנו, בהר־שפר. כד ויסעו, מהר־שפר; ויחנו, בחרדה. כה ויסעו, מחרדה; ויחנו, במקהלות. כו ויסעו, ממקהלות; ויחנו, בתחת. כז ויסעו, מתחת; ויחנו, בתרח. כח ויסעו, מתרח; ויחנו, במתקה. כט ויסעו, ממתקה; ויחנו, בחשמונה. ל ויסעו, מחשמונה; ויחנו, במוסרות. לא ויסעו, ממוסרות; ויחנו, בבני יעקן. לב ויסעו, מבני יעקן; ויחנו, בחור הגדגד. לג ויסעו, מחור הגדגד; ויחנו, ביוטבתה. לד ויסעו, מיוטבתה; ויחנו, בעברונה. לה ויסעו, מעברונה; ויחנו, בעציון גבר. לו ויסעו, מעציון גבר; ויחנו במדבר־צין, היא קדש. לז ויסעו, מקדש; ויחנו בהור ההר, בקצה ארץ אדום. לח ויעל אהרון הכוהן אל־הור ההר, על־פי יהוה--וימת שם: בשנת הארבעים, לצאת בני־ישראל מארץ מצריים, בחודש החמישי, באחד לחודש. לט ואהרון, בן־שלוש ועשרים ומאת שנה, במותו, בהור ההר. {ס}

מ וישמע, הכנעני מלך ערד, והוא־יושב בנגב, בארץ כנען--בבוא, בני ישראל. מא ויסעו, מהור ההר; ויחנו, בצלמונה. מב ויסעו, מצלמונה; ויחנו, בפונון. מג ויסעו, מפונון; ויחנו, באובות. מד ויסעו, מאובות; ויחנו בעיי העברים, בגבול מואב. מה ויסעו, מעיים; ויחנו, בדיבון גד. מו ויסעו, מדיבון גד; ויחנו, בעלמון דבלתיימה. מז ויסעו, מעלמון דבלתיימה; ויחנו בהרי העברים, לפני נבו. מח ויסעו, מהרי העברים; ויחנו בערבות מואב, על ירדן ירחו. מט ויחנו על־הירדן מבית הישימות, עד אביל השיטים, בערבות, מואב. {ס}

נ וידבר יהוה אל־משה, בערבות מואב, על־ירדן ירחו, לאמור. נא דבר אל־בני ישראל, ואמרת אליהם: כי אתם עוברים את־הירדן, אל־ארץ כנען. נב והורשתם את־כל־יושבי הארץ, מפניכם, ואיבדתם, את כל־משכייותם; ואת כל־צלמי מסכותם תאבדו, ואת כל־במותם תשמידו. נג והורשתם את־הארץ, וישבתם־בה: כי לכם נתתי את־הארץ, לרשת אותה. נד והתנחלתם את־הארץ בגורל למשפחותיכם, לרב תרבו את־נחלתו ולמעט תמעיט את־נחלתו--אל אשר־ייצא לו שמה הגורל, לו יהיה: למטות אבותיכם, תתנחלו. נה ואם־לא תורישו את־יושבי הארץ, מפניכם--והיה אשר תותירו מהם, לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם; וצררו אתכם--על־הארץ, אשר אתם יושבים בה. נו והיה, כאשר דימיתי לעשות להם--אעשה לכם. {פ}