תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק כח

א וידבר יהוה, אל־משה לאמור.  ב צו את־בני ישראל, ואמרת אליהם:  את־קרבני לחמי לאישיי, ריח ניחוחי, תשמרו, להקריב לי במועדו.  ג ואמרת להם--זה האישה, אשר תקריבו ליהוה:  כבשים בני־שנה תמימים שניים ליום, עולה תמיד.  ד את־הכבש אחד, תעשה בבוקר; ואת הכבש השני, תעשה בין הערביים.  ה ועשירית האיפה סולת, למנחה, בלולה בשמן כתית, רביעית ההין.  ו עולת, תמיד--העשויה, בהר סיניי, לריח ניחוח, אישה ליהוה.  ז ונסכו רביעית ההין, לכבש האחד; בקודש, הסך נסך שיכר--ליהוה.  ח ואת הכבש השני, תעשה בין הערביים:  כמנחת הבוקר וכנסכו תעשה, אישה ריח ניחוח ליהוה.  {פ}

ט וביום, השבת--שני־כבשים בני־שנה, תמימים; ושני עשרונים, סולת מנחה בלולה בשמן--ונסכו.  י עולת שבת, בשבתו, על־עולת התמיד, ונסכה.  {פ}

יא ובראשי, חודשיכם--תקריבו עולה, ליהוה:  פרים בני־בקר שניים ואיל אחד, כבשים בני־שנה שבעה תמימים.  יב ושלושה עשרונים, סולת מנחה בלולה בשמן, לפר, האחד; ושני עשרונים, סולת מנחה בלולה בשמן, לאיל, האחד.  יג ועישרון עישרון, סולת מנחה בלולה בשמן, לכבש, האחד; עולה ריח ניחוח, אישה ליהוה.  יד ונסכיהם, חצי ההין יהיה לפר ושלישית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש--יין:  זאת עולת חודש בחודשו, לחודשי השנה.  טו ושעיר עיזים אחד לחטאת, ליהוה, על־עולת התמיד ייעשה, ונסכו.  {ס}

טז ובחודש הראשון, בארבעה עשר יום--לחודש:  פסח, ליהוה.  יז ובחמישה עשר יום לחודש הזה, חג:  שבעת ימים, מצות ייאכל.  יח ביום הראשון, מקרא־קודש:  כל־מלאכת עבודה, לא תעשו.  יט והקרבתם אישה עולה ליהוה, פרים בני־בקר שניים ואיל אחד; ושבעה כבשים בני שנה, תמימים יהיו לכם.  כ ומנחתם--סולת, בלולה בשמן:  שלושה עשרונים לפר, ושני עשרונים לאיל--תעשו.  כא עישרון עישרון, תעשה, לכבש, האחד--לשבעת, הכבשים.  כב ושעיר חטאת, אחד, לכפר, עליכם.  כג מלבד עולת הבוקר, אשר לעולת התמיד--תעשו, את־אלה.  כד כאלה תעשו ליום, שבעת ימים--לחם אישה ריח־ניחוח, ליהוה; על־עולת התמיד ייעשה, ונסכו.  כה וביום, השביעי--מקרא־קודש, יהיה לכם:  כל־מלאכת עבודה, לא תעשו.  {ס}

כו וביום הביכורים, בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה--בשבועותיכם:  מקרא־קודש יהיה לכם, כל־מלאכת עבודה לא תעשו.  כז והקרבתם עולה לריח ניחוח, ליהוה--פרים בני־בקר שניים, איל אחד; שבעה כבשים, בני שנה.  כח ומנחתם--סולת, בלולה בשמן:  שלושה עשרונים, לפר האחד, שני עשרונים, לאיל האחד.  כט עישרון, עישרון, לכבש, האחד--לשבעת, הכבשים.  ל שעיר עיזים, אחד, לכפר, עליכם.  לא מלבד עולת התמיד, ומנחתו--תעשו; תמימים יהיו־לכם, ונסכיהם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו