תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק ד

א וידבר יהוה, אל־משה ואל־אהרון לאמור. ב נשוא, את־ראש בני קהת, מתוך, בני לוי--למשפחותם, לבית אבותם. ג מבן שלושים שנה ומעלה, ועד בן־חמישים שנה--כל־בא, לצבא, לעשות מלאכה, באוהל מועד. ד זאת עבודת בני־קהת, באוהל מועד--קודש, הקודשים. ה ובא אהרון ובניו, בנסוע המחנה, והורידו, את פרוכת המסך; וכיסו־בה--את, ארון העדות. ו ונתנו עליו, כסוי עור תחש, ופרשו בגד־כליל תכלת, מלמעלה; ושמו, בדיו. ז ועל שולחן הפנים, יפרשו בגד תכלת, ונתנו עליו את־הקערות ואת־הכפות ואת־המנקייות, ואת קשות הנסך; ולחם התמיד, עליו יהיה. ח ופרשו עליהם, בגד תולעת שני, וכיסו אותו, במכסה עור תחש; ושמו, את־בדיו. ט ולקחו בגד תכלת, וכיסו את־מנורת המאור ואת־נרותיה, ואת־מלקחיה, ואת־מחתותיה; ואת כל־כלי שמנה, אשר ישרתו־לה בהם. י ונתנו אותה ואת־כל־כליה, אל־מכסה עור תחש; ונתנו, על־המוט. יא ועל מזבח הזהב, יפרשו בגד תכלת, וכיסו אותו, במכסה עור תחש; ושמו, את־בדיו. יב ולקחו את־כל־כלי השרת אשר ישרתו־בם בקודש, ונתנו אל־בגד תכלת, וכיסו אותם, במכסה עור תחש; ונתנו, על־המוט. יג ודישנו, את־המזבח; ופרשו עליו, בגד ארגמן. יד ונתנו עליו את־כל־כליו אשר ישרתו עליו בהם, את־המחתות את־המזלגות ואת־היעים ואת־המזרקות--כול, כלי המזבח; ופרשו עליו, כסוי עור תחש--ושמו בדיו. טו וכילה אהרון־ובניו לכסות את־הקודש ואת־כל־כלי הקודש, בנסוע המחנה, ואחרי־כן יבואו בני־קהת לשאת, ולא־ייגעו אל־הקודש ומתו; אלה משא בני־קהת, באוהל מועד. טז ופקודת אלעזר בן־אהרון הכוהן, שמן המאור וקטורת הסמים, ומנחת התמיד, ושמן המשחה: פקודת, כל־המשכן וכל־אשר־בו, בקודש, ובכליו. {פ}

יז וידבר יהוה, אל־משה ואל־אהרון לאמור. יח אל־תכריתו, את־שבט משפחות הקהתי, מתוך, הלויים. יט וזאת עשו להם, וחיו ולא ימותו, בגשתם, את־קודש הקודשים: אהרון ובניו, יבואו, ושמו אותם איש איש על־עבודתו, ואל־משאו. כ ולא־יבואו לראות כבלע את־הקודש, ומתו. {פ}

כא וידבר יהוה, אל־משה לאמור. כב נשוא, את־ראש בני גרשון--גם־הם: לבית אבותם, למשפחותם. כג מבן שלושים שנה ומעלה, עד בן־חמישים שנה--תפקוד אותם: כל־הבא לצבוא צבא, לעבוד עבודה באוהל מועד. כד זאת עבודת, משפחות הגרשוני--לעבוד, ולמשא. כה ונשאו את־יריעות המשכן, ואת־אוהל מועד, מכסהו, ומכסה התחש אשר־עליו מלמעלה; ואת־מסך--פתח, אוהל מועד. כו ואת קלעי החצר ואת־מסך פתח שער החצר, אשר על־המשכן ועל־המזבח סביב, ואת מיתריהם, ואת־כל־כלי עבודתם; ואת כל־אשר ייעשה להם, ועבדו. כז על־פי אהרון ובניו תהיה, כל־עבודת בני הגרשוני, לכל־משאם, ולכול עבודתם; ופקדתם עליהם במשמרת, את כל־משאם. כח זאת עבודת, משפחות בני הגרשוני--באוהל מועד; ומשמרתם--ביד איתמר, בן־אהרון הכוהן. {ס}

כט בני, מררי--למשפחותם לבית־אבותם, תפקוד אותם. ל מבן שלושים שנה ומעלה, ועד בן־חמישים שנה--תפקדם: כל־הבא, לצבא, לעבוד, את־עבודת אוהל מועד. לא וזאת משמרת משאם, לכל־עבודתם באוהל מועד: קרשי, המשכן, ובריחיו, ועמודיו ואדניו. לב ועמודי החצר סביב ואדניהם, ויתדותם ומיתריהם, לכל־כליהם, ולכול עבודתם; ובשמות תפקדו, את־כלי משמרת משאם. לג זאת עבודת, משפחות בני מררי, לכל־עבודתם, באוהל מועד--ביד, איתמר, בן־אהרון, הכוהן. לד ויפקוד משה ואהרון ונשיאי העדה, את־בני הקהתי, למשפחותם, ולבית אבותם. לה מבן שלושים שנה ומעלה, ועד בן־חמישים שנה--כל־הבא, לצבא, לעבודה, באוהל מועד. לו ויהיו פקודיהם, למשפחותם--אלפיים, שבע מאות וחמישים. לז אלה פקודי משפחות הקהתי, כל־העובד באוהל מועד, אשר פקד משה ואהרון, על־פי יהוה ביד־משה. {ס}

לח ופקודי, בני גרשון, למשפחותם, ולבית אבותם. לט מבן שלושים שנה ומעלה, ועד בן־חמישים שנה--כל־הבא, לצבא, לעבודה, באוהל מועד. מ ויהיו, פקודיהם, למשפחותם, לבית אבותם--אלפיים, ושש מאות ושלושים. מא אלה פקודי, משפחות בני גרשון, כל־העובד, באוהל מועד--אשר פקד משה ואהרון, על־פי יהוה. מב ופקודי, משפחות בני מררי, למשפחותם, לבית אבותם. מג מבן שלושים שנה ומעלה, ועד בן־חמישים שנה--כל־הבא, לצבא, לעבודה, באוהל מועד. מד ויהיו פקודיהם, למשפחותם--שלושת אלפים, ומאתיים. מה אלה פקודי, משפחות בני מררי, אשר פקד משה ואהרון, על־פי יהוה ביד־משה. מו כל־הפקודים אשר פקד משה ואהרון, ונשיאי ישראל--את־הלויים: למשפחותם, ולבית אבותם. מז מבן שלושים שנה ומעלה, ועד בן־חמישים שנה: כל־הבא, לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא--באוהל מועד. מח ויהיו, פקודיהם--שמונת אלפים, וחמש מאות ושמונים. מט על־פי יהוה פקד אותם, ביד־משה--איש איש על־עבודתו, ועל־משאו; ופקודיו, אשר־ציווה יהוה את־משה. {פ}