תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

יהושוע פרק י

א ויהי כשמע אדני-צדק מלך ירושלם, כי-לכד יהושע את-העי ויחרימה--כאשר עשה ליריחו ולמלכה, כן-עשה לעי ולמלכה; וכי השלימו ישבי גבעון, את-ישראל, ויהיו, בקרבם.  ב וייראו מאד--כי עיר גדולה גבעון, כאחת ערי הממלכה; וכי היא גדולה מן-העי, וכל-אנשיה גברים.  ג וישלח אדני-צדק מלך ירושלם, אל-הוהם מלך-חברון ואל-פראם מלך-ירמות ואל-יפיע מלך-לכיש ואל-דביר מלך-עגלון--לאמר.  ד עלו-אלי ועזרני, ונכה את-גבעון:  כי-השלימה את-יהושע, ואת-בני ישראל.  ה ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי, מלך ירושלם מלך-חברון מלך-ירמות מלך-לכיש מלך-עגלון--הם, וכל-מחניהם; ויחנו, על-גבעון, וילחמו, עליה.  ו וישלחו אנשי גבעון אל-יהושע אל-המחנה הגלגלה לאמר, אל-תרף ידיך מעבדיך:  עלה אלינו מהרה, והושיעה לנו ועזרנו--כי נקבצו אלינו, כל-מלכי האמרי ישבי ההר.  ז ויעל יהושע מן-הגלגל, הוא וכל-עם המלחמה עמו, וכל, גבורי החיל.  {פ}

ח ויאמר יהוה אל-יהושע אל-תירא מהם, כי בידך נתתים:  לא-יעמד איש מהם, בפניך.  ט ויבא אליהם יהושע, פתאם:  כל-הלילה, עלה מן-הגלגל.  י ויהמם יהוה לפני ישראל, ויכם מכה-גדולה בגבעון; וירדפם, דרך מעלה בית-חורן, ויכם עד-עזקה, ועד-מקדה.  יא ויהי בנסם מפני ישראל, הם במורד בית-חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן-השמים עד-עזקה--וימתו:  רבים, אשר-מתו באבני הברד, מאשר הרגו בני ישראל, בחרב.  {ס}

יב אז ידבר יהושע, ליהוה, ביום תת יהוה את-האמרי, לפני בני ישראל; ויאמר לעיני ישראל, שמש בגבעון דום, וירח, בעמק אילון.  יג וידם השמש וירח עמד, עד-יקם גוי איביו--הלא-היא כתובה, על-ספר הישר; ויעמד השמש בחצי השמים, ולא-אץ לבוא כיום תמים.  יד ולא היה כיום ההוא, לפניו ואחריו, לשמע יהוה, בקול איש:  כי יהוה, נלחם לישראל.  {ס}

טו וישב יהושע וכל-ישראל עמו, אל-המחנה הגלגלה.  טז וינסו, חמשת המלכים האלה; ויחבאו במערה, במקדה.  יז ויגד, ליהושע לאמר:  נמצאו חמשת המלכים, נחבאים במערה במקדה.  יח ויאמר יהושע, גלו אבנים גדלות אל-פי המערה, והפקידו עליה אנשים, לשמרם.  יט ואתם, אל-תעמדו--רדפו אחרי איביכם, וזנבתם אותם:  אל-תתנום, לבוא אל-עריהם, כי נתנם יהוה אלהיכם, בידכם.  כ ויהי ככלות יהושע ובני ישראל, להכותם מכה גדולה-מאד--עד-תמם; והשרידים שרדו מהם, ויבאו אל-ערי המבצר.  כא וישבו כל-העם אל-המחנה אל-יהושע מקדה, בשלום:  לא-חרץ לבני ישראל, לאיש--את-לשנו.  כב ויאמר יהושע, פתחו את-פי המערה; והוציאו אלי, את-חמשת המלכים האלה--מן-המערה.  כג ויעשו כן--ויציאו אליו את-חמשת המלכים האלה, מן-המערה:  את מלך ירושלם, את-מלך חברון את-מלך ירמות, את-מלך לכיש, את-מלך עגלון.  כד ויהי כהוציאם את-המלכים האלה, אל-יהושע, ויקרא יהושע אל-כל-איש ישראל ויאמר אל-קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו, קרבו שימו את-רגליכם על-צוארי המלכים האלה; ויקרבו, וישימו את-רגליהם על-צואריהם.  כה ויאמר אליהם יהושע, אל-תיראו ואל-תחתו:  חזקו ואמצו--כי ככה יעשה יהוה לכל-איביכם, אשר אתם נלחמים אותם.  כו ויכם יהושע אחרי-כן, וימיתם, ויתלם, על חמשה עצים; ויהיו תלוים על-העצים, עד-הערב.  כז ויהי לעת בוא השמש, צוה יהושע וירידום מעל העצים, וישלכם, אל-המערה אשר נחבאו-שם; וישמו אבנים גדלות, על-פי המערה, עד-עצם, היום הזה.  {ס}

כח ואת-מקדה לכד יהושע ביום ההוא, ויכה לפי-חרב ואת-מלכה--החרם אותם ואת-כל-הנפש אשר-בה, לא השאיר שריד; ויעש למלך מקדה, כאשר עשה למלך יריחו.  {ס}

כט ויעבר יהושע וכל-ישראל עמו, ממקדה--לבנה; וילחם, עם-לבנה.  ל ויתן יהוה גם-אותה ביד ישראל, ואת-מלכה, ויכה לפי-חרב ואת-כל-הנפש אשר-בה, לא-השאיר בה שריד; ויעש למלכה, כאשר עשה למלך יריחו.  {ס}

לא ויעבר יהושע וכל-ישראל עמו, מלבנה--לכישה; ויחן עליה, וילחם בה.  לב ויתן יהוה את-לכיש ביד ישראל, וילכדה ביום השני, ויכה לפי-חרב, ואת-כל-הנפש אשר-בה--ככל אשר-עשה, ללבנה.  {פ}

לג אז עלה, הרם מלך גזר, לעזר, את-לכיש; ויכהו יהושע ואת-עמו, עד-בלתי השאיר-לו שריד.  לד ויעבר יהושע וכל-ישראל עמו, מלכיש--עגלנה; ויחנו עליה, וילחמו עליה.  לה וילכדוה ביום ההוא, ויכוה לפי-חרב--ואת כל-הנפש אשר-בה, ביום ההוא החרים:  ככל אשר-עשה, ללכיש.  {פ}

לו ויעל יהושע וכל-ישראל עמו, מעגלונה--חברונה; וילחמו, עליה.  לז וילכדוה ויכוה-לפי-חרב ואת-מלכה ואת-כל-עריה ואת-כל-הנפש אשר-בה, לא-השאיר שריד, ככל אשר-עשה, לעגלון; ויחרם אותה, ואת-כל-הנפש אשר-בה.  {ס}

לח וישב יהושע וכל-ישראל עמו, דברה; וילחם, עליה.  לט וילכדה ואת-מלכה ואת-כל-עריה, ויכום לפי-חרב, ויחרימו את-כל-נפש אשר-בה, לא השאיר שריד:  כאשר עשה לחברון, כן-עשה לדברה ולמלכה, וכאשר עשה ללבנה, ולמלכה.  מ ויכה יהושע את-כל-הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות, ואת כל-מלכיהם--לא השאיר, שריד; ואת כל-הנשמה, החרים, כאשר צוה, יהוה אלהי ישראל.  מא ויכם יהושע מקדש ברנע, ועד-עזה; ואת כל-ארץ גשן, ועד-גבעון.  מב ואת כל-המלכים האלה ואת-ארצם, לכד יהושע פעם אחת:  כי, יהוה אלהי ישראל, נלחם, לישראל.  מג וישב יהושע וכל-ישראל עמו, אל-המחנה הגלגלה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד