תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
א וימעלו בני-ישראל מעל, בחרם; ויקח עכן בן-כרמי בן-זבדי בן-זרח למטה יהודה, מן-החרם, ויחר-אף יהוה, בבני ישראל. {ס}
ב וישלח יהושע אנשים מיריחו, העי אשר עם-בית און מקדם לבית-אל, ויאמר אליהם לאמר, עלו ורגלו את-הארץ; ויעלו, האנשים, וירגלו, את-העי. ג וישבו אל-יהושע, ויאמרו אליו אל-יעל כל-העם--כאלפים איש או כשלשת אלפים איש, יעלו ויכו את-העי; אל-תיגע-שמה, את-כל-העם, כי מעט, המה. ד ויעלו מן-העם שמה, כשלשת אלפים איש; וינסו, לפני אנשי העי. ה ויכו מהם אנשי העי, כשלשים וששה איש, וירדפום לפני השער עד-השברים, ויכום במורד; וימס לבב-העם, ויהי למים. ו ויקרע יהושע שמלתיו, ויפל על-פניו ארצה לפני ארון יהוה עד-הערב--הוא, וזקני ישראל; ויעלו עפר, על-ראשם. ז ויאמר יהושע אהה אדני יהוה, למה העברת העביר את-העם הזה את-הירדן, לתת אתנו ביד האמרי, להאבידנו; ולו הואלנו ונשב, בעבר הירדן. ח בי, אדני: מה אמר--אחרי אשר הפך ישראל ערף, לפני איביו. ט וישמעו הכנעני, וכל ישבי הארץ, ונסבו עלינו, והכריתו את-שמנו מן-הארץ; ומה-תעשה, לשמך הגדול. י ויאמר יהוה אל-יהושע, קם לך; למה זה, אתה נפל על-פניך. יא חטא, ישראל, וגם עברו את-בריתי, אשר צויתי אותם; וגם לקחו, מן-החרם, וגם גנבו וגם כחשו, וגם שמו בכליהם. יב ולא יכלו בני ישראל, לקום לפני איביהם--ערף יפנו לפני איביהם, כי היו לחרם; לא אוסיף להיות עמכם, אם-לא תשמידו החרם מקרבכם. יג קם, קדש את-העם, ואמרת, התקדשו למחר: כי כה אמר יהוה אלהי ישראל, חרם בקרבך ישראל--לא תוכל לקום לפני איביך, עד-הסירכם החרם מקרבכם. יד ונקרבתם בבקר, לשבטיכם; והיה השבט אשר-ילכדנו יהוה יקרב למשפחות, והמשפחה אשר-ילכדנה יהוה תקרב לבתים, והבית אשר ילכדנו יהוה, יקרב לגברים. טו והיה, הנלכד בחרם--ישרף באש, אתו ואת-כל-אשר-לו: כי עבר את-ברית יהוה, וכי-עשה נבלה בישראל. טז וישכם יהושע בבקר, ויקרב את-ישראל לשבטיו; וילכד, שבט יהודה. יז ויקרב, את-משפחת יהודה, וילכד, את משפחת הזרחי; ויקרב את-משפחת הזרחי, לגברים, וילכד, זבדי. יח ויקרב את-ביתו, לגברים; וילכד, עכן בן-כרמי בן-זבדי בן-זרח--למטה יהודה. יט ויאמר יהושע אל-עכן, בני שים-נא כבוד ליהוה אלהי ישראל--ותן-לו תודה; והגד-נא לי מה עשית, אל-תכחד ממני. כ ויען עכן את-יהושע, ויאמר: אמנה, אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל, וכזאת וכזאת, עשיתי. כא ואראה וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף, ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו, ואחמדם, ואקחם; והנם טמונים בארץ בתוך האהלי, והכסף תחתיה. כב וישלח יהושע מלאכים, וירצו האהלה; והנה טמונה באהלו, והכסף תחתיה. כג ויקחום, מתוך האהל, ויבאום אל-יהושע, ואל כל-בני ישראל; ויצקם, לפני יהוה. כד ויקח יהושע את-עכן בן-זרח ואת-הכסף ואת-האדרת ואת-לשון הזהב ואת-בניו ואת-בנתיו ואת-שורו ואת-חמרו ואת-צאנו ואת-אהלו, ואת-כל-אשר-לו, וכל-ישראל, עמו; ויעלו אתם, עמק עכור. כה ויאמר יהושע מה עכרתנו, יעכרך יהוה ביום הזה; וירגמו אתו כל-ישראל, אבן, וישרפו אתם באש, ויסקלו אתם באבנים. כו ויקימו עליו גל-אבנים גדול, עד היום הזה, וישב יהוה, מחרון אפו; על-כן קרא שם המקום ההוא, עמק עכור, עד, היום הזה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד