תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
א ואלה אשר-נחלו בני-ישראל, בארץ כנען--אשר נחלו אותם, אלעזר הכהן ויהושע בן-נון, וראשי אבות המטות, לבני ישראל. ב בגורל, נחלתם, כאשר צוה יהוה ביד-משה, לתשעת המטות וחצי המטה. ג כי-נתן משה נחלת שני המטות, וחצי המטה, מעבר, לירדן; וללוים--לא-נתן נחלה, בתוכם. ד כי-היו בני-יוסף שני מטות, מנשה ואפרים; ולא-נתנו חלק ללוים בארץ, כי אם-ערים לשבת, ומגרשיהם, למקניהם ולקנינם. ה כאשר צוה יהוה את-משה, כן עשו בני ישראל; ויחלקו, את-הארץ. {פ}
ו ויגשו בני-יהודה אל-יהושע, בגלגל, ויאמר אליו, כלב בן-יפנה הקנזי: אתה ידעת את-הדבר אשר-דבר יהוה אל-משה איש-האלהים, על אדותי ועל אדותיך--בקדש ברנע. ז בן-ארבעים שנה אנכי, בשלח משה עבד-יהוה אתי מקדש ברנע--לרגל את-הארץ; ואשב אתו דבר, כאשר עם-לבבי. ח ואחי אשר עלו עמי, המסיו את-לב העם; ואנכי מלאתי, אחרי יהוה אלהי. ט וישבע משה, ביום ההוא לאמר, אם-לא הארץ אשר דרכה רגלך בה, לך תהיה לנחלה ולבניך עד-עולם: כי מלאת, אחרי יהוה אלהי. י ועתה, הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר, זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את-הדבר הזה אל-משה, אשר-הלך ישראל במדבר; ועתה הנה אנכי היום, בן-חמש ושמנים שנה. יא עודני היום חזק, כאשר ביום שלח אותי משה--ככחי אז, וככחי עתה: למלחמה, ולצאת ולבוא. יב ועתה, תנה-לי את-ההר הזה, אשר-דבר יהוה, ביום ההוא: כי אתה-שמעת ביום ההוא כי-ענקים שם, וערים גדלות בצרות--אולי יהוה אותי והורשתים, כאשר דבר יהוה. יג ויברכהו, יהושע; ויתן את-חברון לכלב בן-יפנה, לנחלה. יד על-כן היתה-חברון לכלב בן-יפנה הקנזי, לנחלה, עד, היום הזה--יען, אשר מלא, אחרי, יהוה אלהי ישראל. טו ושם חברון לפנים קרית ארבע, האדם הגדול בענקים הוא; והארץ שקטה, ממלחמה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
יהושוע - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד