תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

יהושוע פרק ה

א ויהי כשמע כל-מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה, וכל-מלכי הכנעני אשר על-הים, את אשר-הוביש יהוה את-מי הירדן מפני בני-ישראל, עד-עברנו עברם; וימס לבבם, ולא-היה בם עוד רוח, מפני, בני-ישראל.  {פ}

ב בעת ההיא, אמר יהוה אל-יהושע, עשה לך, חרבות צרים; ושוב מל את-בני-ישראל, שנית.  ג ויעש-לו יהושע, חרבות צרים; וימל את-בני ישראל, אל-גבעת הערלות.  ד וזה הדבר, אשר-מל יהושע:  כל-העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה, מתו במדבר בדרך, בצאתם, ממצרים.  ה כי-מלים היו, כל-העם היצאים; וכל-העם הילדים במדבר בדרך, בצאתם ממצרים--לא-מלו.  ו כי ארבעים שנה, הלכו בני-ישראל במדבר, עד-תם כל-הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים, אשר לא-שמעו בקול יהוה:  אשר נשבע יהוה, להם, לבלתי הראותם את-הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו, ארץ זבת חלב ודבש.  ז ואת-בניהם הקים תחתם, אתם מל יהושע:  כי-ערלים היו, כי לא-מלו אותם בדרך.  ח ויהי כאשר-תמו כל-הגוי, להמול; וישבו תחתם במחנה, עד חיותם.  {פ}

ט ויאמר יהוה, אל-יהושע, היום גלותי את-חרפת מצרים, מעליכם; ויקרא שם המקום ההוא, גלגל, עד, היום הזה.  י ויחנו בני-ישראל, בגלגל; ויעשו את-הפסח בארבעה עשר יום לחדש, בערב--בערבות יריחו.  יא ויאכלו מעבור הארץ, ממחרת הפסח--מצות וקלוי:  בעצם, היום הזה.  יב וישבת המן ממחרת, באכלם מעבור הארץ, ולא-היה עוד לבני ישראל, מן; ויאכלו, מתבואת ארץ כנען, בשנה, ההיא.  {ס}

יג ויהי, בהיות יהושע ביריחו, וישא עיניו וירא, והנה-איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו; וילך יהושע אליו ויאמר לו, הלנו אתה אם-לצרינו.  יד ויאמר לא, כי אני שר-צבא-יהוה--עתה באתי; ויפל יהושע אל-פניו ארצה, וישתחו, ויאמר לו, מה אדני מדבר אל-עבדו.  טו ויאמר שר-צבא יהוה אל-יהושע, של-נעלך מעל רגלך, כי המקום אשר אתה עמד עליו, קדש הוא; ויעש יהושע, כן.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יהושוע - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד