תנ"ך -
יהושוע - הכול פרק יד
האזנה לפרק זה
א וְאֵלֶּה אֲשֶׁר־נָחֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן--אֲשֶׁר נִחֲלוּ אוֹתָם, אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ב בְּגוֹרַל, נַחֲלָתָם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה, לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה.
ג כִּי־נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלַת שְׁנֵי הַמַּטּוֹת, וַחֲצִי הַמַּטֶּה, מֵעֵבֶר, לַיַּרְדֵּן; וְלַלְוִיִּם--לֹא־נָתַן נַחֲלָה, בְּתוֹכָם.
ד כִּי־הָיוּ בְנֵי־יוֹסֵף שְׁנֵי מַטּוֹת, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם; וְלֹא־נָתְנוּ חֵלֶק לַלְוִיִּם בָּאָרֶץ, כִּי אִם־עָרִים לָשֶׁבֶת, וּמִגְרְשֵׁיהֶם, לְמִקְנֵיהֶם וּלְקִנְיָנָם.
ה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחְלְקוּ, אֶת־הָאָרֶץ. {פ}
ו וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי־יְהוּדָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ, בַּגִּלְגָּל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים, עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ--בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.
ז בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי, בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ--לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ; וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר, כַּאֲשֶׁר עִם־לְבָבִי.
ח וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי, הִמְסִיו אֶת־לֵב הָעָם; וְאָנֹכִי מִלֵּאתִי, אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי.
ט וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, אִם־לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ, לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד־עוֹלָם: כִּי מִלֵּאתָ, אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי.
י וְעַתָּה, הִנֵּה הֶחֱיָה יְהוָה אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר יְהוָה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־מֹשֶׁה, אֲשֶׁר־הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר; וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם, בֶּן־חָמֵשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה.
יא עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק, כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה--כְּכֹחִי אָז, וּכְכֹחִי עָתָּה: לַמִּלְחָמָה, וְלָצֵאת וְלָבוֹא.
יב וְעַתָּה, תְּנָה־לִּי אֶת־הָהָר הַזֶּה, אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה, בַּיּוֹם הַהוּא: כִּי אַתָּה־שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי־עֲנָקִים שָׁם, וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת--אוּלַי יְהוָה אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.
יג וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוֹשֻׁעַ; וַיִּתֵּן אֶת־חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה, לְנַחֲלָה.
יד עַל־כֵּן הָיְתָה־חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי, לְנַחֲלָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה--יַעַן, אֲשֶׁר מִלֵּא, אַחֲרֵי, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
טו וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא; וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה, מִמִּלְחָמָה. {פ}