תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
א נסו ואין-רודף רשע; וצדיקים, ככפיר יבטח.
ב בפשע ארץ, רבים שריה; ובאדם מבין יודע, כן יאריך.
ג גבר-רש, ועושק דלים-- מטר סוחף, ואין לחם.
ד עוזבי תורה, יהללו רשע; ושומרי תורה, יתגרו בם.
ה אנשי-רע, לא-יבינו משפט; ומבקשי יהוה, יבינו כול.
ו טוב-רש, הולך בתומו-- מעיקש דרכיים, והוא עשיר.
ז נוצר תורה, בן מבין; ורועה זוללים, יכלים אביו.
ח מרבה הונו, בנשך ותרבית-- לחונן דלים יקבצנו.
ט מסיר אוזנו, משמוע תורה-- גם תפילתו, תועבה.
י משגה ישרים, בדרך רע--בשחותו הוא-ייפול; ותמימים, ינחלו-טוב.
יא חכם בעיניו, איש עשיר; ודל מבין יחקרנו.
יב בעלוץ צדיקים, רבה תפארת; ובקום רשעים, יחופש אדם.
יג מכסה פשעיו, לא יצליח; ומודה ועוזב ירוחם.
יד אשרי אדם, מפחד תמיד; ומקשה ליבו, ייפול ברעה.
טו ארי-נוהם, ודוב שוקק-- מושל רשע, על עם-דל.
טז נגיד--חסר תבונות, ורב מעשקות; שונא בצע, יאריך ימים.
יז אדם, עשוק בדם-נפש-- עד-בור ינוס, אל-יתמכו-בו.
יח הולך תמים, ייוושע; ונעקש דרכיים, ייפול באחת.
יט עובד אדמתו, ישבע-לחם; ומרדף ריקים, ישבע-ריש.
כ איש אמונות, רב-ברכות; ואץ להעשיר, לא יינקה.
כא הכר-פנים לא-טוב; ועל-פת-לחם, יפשע-גבר.
כב נבהל להון--איש, רע עין; ולא-יידע, כי-חסר יבואנו.
כג מוכיח אדם אחריי, חן ימצא-- ממחליק לשון.
כד גוזל, אביו ואימו--ואומר אין-פשע: חבר הוא, לאיש משחית.
כה רחב-נפש, יגרה מדון; ובוטח על-יהוה ידושן.
כו בוטח בליבו, הוא כסיל; והולך בחכמה, הוא יימלט.
כז נותן לרש, אין מחסור; ומעלים עיניו, רב-מארות.
כח בקום רשעים, ייסתר אדם; ובאובדם, ירבו צדיקים.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא