תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כח

א  נסו ואין־רודף רשע;    וצדיקים, ככפיר יבטח.
ב  בפשע ארץ, רבים שריה;    ובאדם מבין יודע, כן יאריך.
ג  גבר־רש, ועושק דלים--    מטר סוחף, ואין לחם.
ד  עוזבי תורה, יהללו רשע;    ושומרי תורה, יתגרו בם.
ה  אנשי־רע, לא־יבינו משפט;    ומבקשי יהוה, יבינו כול.
ו  טוב־רש, הולך בתומו--    מעיקש דרכיים, והוא עשיר.
ז  נוצר תורה, בן מבין;    ורועה זוללים, יכלים אביו.
ח  מרבה הונו, בנשך ותרבית--    לחונן דלים יקבצנו.
ט  מסיר אוזנו, משמוע תורה--    גם תפילתו, תועבה.
י  משגה ישרים, בדרך רע--בשחותו הוא־ייפול;    ותמימים, ינחלו־טוב.

יא  חכם בעיניו, איש עשיר;    ודל מבין יחקרנו.
יב  בעלוץ צדיקים, רבה תפארת;    ובקום רשעים, יחופש אדם.
יג  מכסה פשעיו, לא יצליח;    ומודה ועוזב ירוחם.
יד  אשרי אדם, מפחד תמיד;    ומקשה ליבו, ייפול ברעה.
טו  ארי־נוהם, ודוב שוקק--    מושל רשע, על עם־דל.
טז  נגיד--חסר תבונות, ורב מעשקות;    שונא בצע, יאריך ימים.

יז  אדם, עשוק בדם־נפש--    עד־בור ינוס, אל־יתמכו־בו.
יח  הולך תמים, ייוושע;    ונעקש דרכיים, ייפול באחת.
יט  עובד אדמתו, ישבע־לחם;    ומרדף ריקים, ישבע־ריש.
כ  איש אמונות, רב־ברכות;    ואץ להעשיר, לא יינקה.
כא  הכר־פנים לא־טוב;    ועל־פת־לחם, יפשע־גבר.
כב  נבהל להון--איש, רע עין;    ולא־יידע, כי־חסר יבואנו.
כג  מוכיח אדם אחריי, חן ימצא--    ממחליק לשון.
כד  גוזל, אביו ואימו--ואומר אין־פשע:    חבר הוא, לאיש משחית.
כה  רחב־נפש, יגרה מדון;    ובוטח על־יהוה ידושן.
כו  בוטח בליבו, הוא כסיל;    והולך בחכמה, הוא יימלט.
כז  נותן לרש, אין מחסור;    ומעלים עיניו, רב־מארות.
כח  בקום רשעים, ייסתר אדם;    ובאובדם, ירבו צדיקים.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא