תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כו

א  כשלג, בקיץ--וכמטר בקציר:    כן לא-נאוה לכסיל כבוד.
ב  כציפור לנוד, כדרור לעוף--    כן קללת חינם, לו תבוא.
ג  שוט לסוס, מתג לחמור;    ושבט, לגו כסילים.
ד  אל-תען כסיל, כאיוולתו:    פן-תשווה-לו גם-אתה.
ה  ענה כסיל, כאיוולתו:    פן-יהיה חכם בעיניו.
ו  מקצה רגליים, חמס שותה--    שולח דברים ביד-כסיל.
ז  דליו שוקיים, מפיסח;    ומשל, בפי כסילים.
ח  כצרור אבן, במרגמה--    כן-נותן לכסיל כבוד.
ט  חוח, עלה ביד-שיכור;    ומשל, בפי כסילים.
י  רב מחולל-כול;    ושוכר כסיל, ושוכר עוברים.
יא  ככלב, שב על-קאו--    כסיל, שונה באיוולתו.
יב  ראית--איש, חכם בעיניו:    תקווה לכסיל ממנו.
יג  אמר עצל, שחל בדרך;    ארי, בין הרחובות.
יד  הדלת, תיסוב על-צירה;    ועצל, על-מיטתו.
טו  טמן עצל ידו, בצלחת;    נלאה, להשיבה אל-פיו.
טז  חכם עצל בעיניו--    משבעה, משיבי טעם.
יז  מחזיק באוזני-כלב--    עובר מתעבר, על-ריב לא-לו.
יח  כמתלהלה, היורה זיקים--    חיצים ומוות.
יט  כן-איש, רימה את-ריעהו;    ואמר, הלוא-משחק אני.
כ  באפס עצים, תכבה-אש;    ובאין נרגן, ישתוק מדון.
כא  פחם לגחלים, ועצים לאש;    ואיש מדיינים, לחרחר-ריב.

כב  דברי נרגן, כמתלהמים;    והם, ירדו חדרי-בטן.
כג  כסף סיגים, מצופה על-חרש--    שפתיים דולקים ולב-רע.
כד  בשפתיו, יינכר שונא;    ובקרבו, ישית מרמה.
כה  כי-יחנן קולו, אל-תאמן-בו:    כי שבע תועבות בליבו.
כו  תיכסה שנאה, במשאון;    תיגלה רעתו בקהל.
כז  כורה-שחת, בה ייפול;    וגולל אבן, אליו תשוב.
כח  לשון-שקר, ישנא דכיו;    ופה חלק, יעשה מדחה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא