תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כב

א  נבחר שם, מעושר רב:    מכסף ומזהב, חן טוב.
ב  עשיר ורש נפגשו;    עושה כולם יהוה.
ג  ערום, ראה רעה ונסתר;    ופתיים, עברו ונענשו.
ד  עקב ענווה, יראת יהוה;    עושר וכבוד וחיים.
ה  צינים פחים, בדרך עיקש;    שומר נפשו, ירחק מהם.
ו  חנוך לנער, על-פי דרכו--    גם כי-יזקין, לא-יסור ממנה.
ז  עשיר, ברשים ימשול;    ועבד לווה, לאיש מלווה.
ח  זורע עוולה, יקצור-אוון;    ושבט עברתו יכלה.
ט  טוב-עין, הוא יבורך:    כי-נתן מלחמו לדל.
י  גרש לץ, וייצא מדון;    וישבות, דין וקלון.
יא  אוהב טהור-לב--    חן שפתיו, ריעהו מלך.
יב  עיני יהוה, נצרו דעת;    ויסלף, דברי בוגד.
יג  אמר עצל, ארי בחוץ;    בתוך רחובות, אירצח.
יד  שוחה עמוקה, פי זרות;    זעום יהוה, ייפול-שם.
טו  איוולת, קשורה בלב-נער;    שבט מוסר, ירחיקנה ממנו.
טז  עושק דל, להרבות לו--    נותן לעשיר, אך-למחסור.
יז  הט אוזנך--ושמע, דברי חכמים;    וליבך, תשית לדעתי.
יח  כי-נעים, כי-תשמרם בבטנך;    ייכונו יחדיו, על-שפתיך.
יט  להיות ביהוה, מבטחך--    הודעתיך היום אף-אתה.
כ  הלוא כתבתי לך, שלישים--    במועצות ודעת.
כא  להודיעך--קושט, אמרי אמת;    להשיב אמרים אמת, לשולחיך.
כב  אל-תגזול-דל, כי דל-הוא;    ואל-תדכא עני בשער.
כג  כי-יהוה, יריב ריבם;    וקבע את-קובעיהם נפש.
כד  אל-תתרע, את-בעל אף;    ואת-איש חמות, לא תבוא.
כה  פן-תאלף אורחותיו;    ולקחת מוקש לנפשך.
כו  אל-תהי בתוקעי-כף;    בעורבים, משאות.
כז  אם-אין-לך לשלם--    למה ייקח משכבך, מתחתיך.
כח  אל-תסג, גבול עולם--    אשר עשו אבותיך.
כט  חזית איש, מהיר במלאכתו--    לפני-מלכים יתייצב;
בל-יתייצב,    לפני חשוכים.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא