תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק יח

א  לתאווה, יבקש נפרד;    בכל־תושייה, יתגלע.
ב  לא־יחפוץ כסיל, בתבונה:    כי, אם־בהתגלות ליבו.
ג  בבוא־רשע, בא גם־בוז;    ועם־קלון חרפה.
ד  מים עמוקים, דברי פי־איש;    נחל נובע, מקור חכמה.
ה  שאת פני־רשע לא־טוב--    להטות צדיק, במשפט.
ו  שפתי כסיל, יבואו בריב;    ופיו, למהלומות יקרא.
ז  פי־כסיל, מחיתה־לו;    ושפתיו, מוקש נפשו.
ח  דברי נרגן, כמתלהמים;    והם, ירדו חדרי־בטן.
ט  גם, מתרפה במלאכתו--    אח הוא, לבעל משחית.
י  מגדל־עוז, שם יהוה;    בו־ירוץ צדיק ונשגב.
יא  הון עשיר, קרית עוזו;    וכחומה נשגבה, במשכיתו.
יב  לפני־שבר, יגבה לב־איש;    ולפני כבוד ענווה.
יג  משיב דבר, בטרם ישמע--    איוולת היא־לו, וכלימה.
יד  רוח־איש, יכלכל מחלהו;    ורוח נכאה, מי יישאנה.
טו  לב נבון, יקנה־דעת;    ואוזן חכמים, תבקש־דעת.
טז  מתן אדם, ירחיב לו;    ולפני גדולים ינחנו.
יז  צדיק הראשון בריבו;    ובא־ריעהו, וחקרו.
יח  מדיינים, ישבית הגורל;    ובין עצומים יפריד.
יט  אח--נפשע מקרית־עוז;    ומדיינים, כבריח ארמון.
כ  מפרי פי־איש, תשבע בטנו;    תבואת שפתיו ישבע.
כא  מוות וחיים, ביד־לשון;    ואוהביה, יאכל פרייה.
כב  מצא אישה, מצא טוב;    ויפק רצון, מיהוה.
כג  תחנונים ידבר־רש;    ועשיר, יענה עזות.
כד  איש ריעים, להתרועע;    ויש אוהב, דבק מאח.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא