תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כה

א  גם-אלה, משלי שלמה--    אשר העתיקו, אנשי חזקייה מלך-יהודה.
ב  כבוד אלוהים, הסתר דבר;    וכבוד מלכים, חקור דבר.
ג  שמיים לרום, וארץ לעומק;    ולב מלכים, אין חקר.
ד  הגה סיגים מכסף;    וייצא לצורף כלי.
ה  הגה רשע, לפני-מלך;    וייכון בצדק כיסאו.
ו  אל-תתהדר לפני-מלך;    ובמקום גדולים, אל-תעמוד.
ז  כי טוב אמור-לך, עלה-הנה:    מהשפילך, לפני נדיב--אשר ראו עיניך.
ח  אל-תצא לריב, מהר:    פן מה-תעשה, באחריתה--בהכלים אותך ריעך.
ט  ריבך, ריב את-ריעך;    וסוד אחר אל-תגל.
י  פן-יחסדך שומע;    ודיבתך, לא תשוב.
יא  תפוחי זהב, במשכייות כסף--    דבר, דבור על-אופניו.
יב  נזם זהב, וחלי-כתם--    מוכיח חכם, על-אוזן שומעת.
יג  כצינת שלג, ביום קציר--ציר נאמן, לשולחיו;    ונפש אדוניו ישיב.

יד  נשיאים ורוח, וגשם אין--    איש מתהלל, במתת-שקר.
טו  באורך אפיים, יפותה קצין;    ולשון רכה, תשבור-גרם.
טז  דבש מצאת, אכול דייך:    פן-תשבענו, והקאתו.
יז  הוקר רגלך, מבית ריעך:    פן-ישבעך, ושנאך.
יח  מפיץ וחרב, וחץ שנון--    איש עונה בריעהו, עד שקר.
יט  שן רועה, ורגל מועדת--    מבטח בוגד, ביום צרה.
כ  מעדה-בגד, ביום קרה--חומץ על-נתר;    ושר בשירים, על לב-רע.

כא  אם-רעב שונאך, האכילהו לחם;    ואם-צמא, השקהו מים.
כב  כי גחלים--אתה, חותה על-ראשו;    ויהוה, ישלם-לך.
כג  רוח צפון, תחולל גשם;    ופנים נזעמים, לשון סתר.
כד  טוב, שבת על-פינת-גג--    מאשת מדיינים, ובית חבר.
כה  מים קרים, על-נפש עייפה;    ושמועה טובה, מארץ מרחק.
כו  מעיין נרפש, ומקור מושחת--    צדיק, מט לפני-רשע.
כז  אכול דבש הרבות לא-טוב;    וחקר כבודם כבוד.
כח  עיר פרוצה, אין חומה--    איש, אשר אין מעצר לרוחו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא