☰

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כג

א  כי־תשב, ללחום את־מושל--    בין תבין, את־אשר לפניך.
ב  ושמת שכין בלועך--    אם־בעל נפש אתה.
ג  אל־תתאו, למטעמותיו;    והוא, לחם כזבים.
ד  אל־תיגע להעשיר;    מבינתך חדל.
ה  התעיף עיניך בו,    ואיננו:
כי עשה יעשה־לו כנפיים;    כנשר, יעוף השמיים.

ו  אל־תלחם--את־לחם, רע עין;    ואל־תתאו, למטעמותיו.
ז  כי, כמו שער בנפשו--    כן־הוא:
אכול ושתה, יאמר לך;    וליבו, בל־עימך.
ח  פיתך־אכלת תקיאנה;    ושיחת, דבריך הנעימים.
ט  באוזני כסיל, אל־תדבר:    כי־יבוז, לשכל מיליך.
י  אל־תסג, גבול עולם;    ובשדי יתומים, אל־תבוא.
יא  כי־גואלם חזק;    הוא־יריב את־ריבם איתך.
יב  הביאה למוסר ליבך;    ואוזנך, לאמרי־דעת.
יג  אל־תמנע מנער מוסר:    כי־תכנו בשבט, לא ימות.
יד  אתה, בשבט תכנו;    ונפשו, משאול תציל.
טו  בני, אם־חכם ליבך--    ישמח ליבי גם־אני.
טז  ותעלוזנה כליותיי--    בדבר שפתיך, מישרים.
יז  אל־יקנא ליבך, בחטאים:    כי אם־ביראת־יהוה, כל־היום.
יח  כי, אם־יש אחרית;    ותקוותך, לא תיכרת.
יט  שמע־אתה בני וחכם;    ואשר בדרך ליבך.
כ  אל־תהי בסובאי־יין--    בזוללי בשר למו.
כא  כי־סובא וזולל, ייוורש;    וקרעים, תלביש נומה.
כב  שמע לאביך, זה ילדך;    ואל־תבוז, כי־זקנה אימך.
כג  אמת קנה, ואל־תמכור;    חכמה ומוסר ובינה.
כד  גיל יגיל, אבי צדיק;    ויולד חכם, ישמח־בו.
כה  ישמח־אביך ואימך;    ותגל, יולדתך.
כו  תנה־בני ליבך לי;    ועיניך, דרכיי תיצורנה.
כז  כי־שוחה עמוקה זונה;    ובאר צרה, נוכרייה.
כח  אף־היא, כחתף תארוב;    ובוגדים, באדם תוסיף.
כט  למי אוי למי אבוי, למי מדיינים למי שיח--    למי, פצעים חינם;
למי,    חכלילות עיניים.
ל  למאחרים על־היין--    לבאים, לחקור ממסך.
לא  אל־תרא יין, כי יתאדם:    כי־ייתן בכוס עינו; יתהלך, במישרים.
לב  אחריתו, כנחש יישך;    וכצפעוני יפריש.
לג  עיניך, יראו זרות;    וליבך, ידבר תהפוכות.
לד  והיית, כשוכב בלב־ים;    וכשוכב, בראש חיבל.
לה  הכוני בל־חליתי--    הלמוני, בל־ידעתי:
מתיי אקיץ;    אוסיף, אבקשנו עוד.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא