תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
א כי-תשב, ללחום את-מושל-- בין תבין, את-אשר לפניך.
ב ושמת שכין בלועך-- אם-בעל נפש אתה.
ג אל-תתאו, למטעמותיו; והוא, לחם כזבים.
ד אל-תיגע להעשיר; מבינתך חדל.
ה התעיף עיניך בו, ואיננו:
כי עשה יעשה-לו כנפיים; כנשר, יעוף השמיים.
ו אל-תלחם--את-לחם, רע עין; ואל-תתאו, למטעמותיו.
ז כי, כמו שער בנפשו-- כן-הוא:
אכול ושתה, יאמר לך; וליבו, בל-עימך.
ח פיתך-אכלת תקיאנה; ושיחת, דבריך הנעימים.
ט באוזני כסיל, אל-תדבר: כי-יבוז, לשכל מיליך.
י אל-תסג, גבול עולם; ובשדי יתומים, אל-תבוא.
יא כי-גואלם חזק; הוא-יריב את-ריבם איתך.
יב הביאה למוסר ליבך; ואוזנך, לאמרי-דעת.
יג אל-תמנע מנער מוסר: כי-תכנו בשבט, לא ימות.
יד אתה, בשבט תכנו; ונפשו, משאול תציל.
טו בני, אם-חכם ליבך-- ישמח ליבי גם-אני.
טז ותעלוזנה כליותיי-- בדבר שפתיך, מישרים.
יז אל-יקנא ליבך, בחטאים: כי אם-ביראת-יהוה, כל-היום.
יח כי, אם-יש אחרית; ותקוותך, לא תיכרת.
יט שמע-אתה בני וחכם; ואשר בדרך ליבך.
כ אל-תהי בסובאי-יין-- בזוללי בשר למו.
כא כי-סובא וזולל, ייוורש; וקרעים, תלביש נומה.
כב שמע לאביך, זה ילדך; ואל-תבוז, כי-זקנה אימך.
כג אמת קנה, ואל-תמכור; חכמה ומוסר ובינה.
כד גיל יגיל, אבי צדיק; ויולד חכם, ישמח-בו.
כה ישמח-אביך ואימך; ותגל, יולדתך.
כו תנה-בני ליבך לי; ועיניך, דרכיי תיצורנה.
כז כי-שוחה עמוקה זונה; ובאר צרה, נוכרייה.
כח אף-היא, כחתף תארוב; ובוגדים, באדם תוסיף.
כט למי אוי למי אבוי, למי מדיינים למי שיח-- למי, פצעים חינם;
למי, חכלילות עיניים.
ל למאחרים על-היין-- לבאים, לחקור ממסך.
לא אל-תרא יין, כי יתאדם: כי-ייתן בכוס עינו; יתהלך, במישרים.
לב אחריתו, כנחש יישך; וכצפעוני יפריש.
לג עיניך, יראו זרות; וליבך, ידבר תהפוכות.
לד והיית, כשוכב בלב-ים; וכשוכב, בראש חיבל.
לה הכוני בל-חליתי-- הלמוני, בל-ידעתי:
מתיי אקיץ; אוסיף, אבקשנו עוד.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא