תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק יא

א  מאזני מרמה, תועבת יהוה;    ואבן שלמה רצונו.
ב  בא־זדון, ויבוא קלון;    ואת־צנועים חכמה.
ג  תומת ישרים תנחם;    וסלף בוגדים ישודם.
ד  לא־יועיל הון, ביום עברה;    וצדקה, תציל ממוות.
ה  צדקת תמים, תיישר דרכו;    וברשעתו, ייפול רשע.
ו  צדקת ישרים, תצילם;    ובהוות, בוגדים יילכדו.
ז  במות אדם רשע, תאבד תקווה;    ותוחלת אונים אבדה.
ח  צדיק, מצרה נחלץ;    ויבוא רשע תחתיו.
ט  בפה--חנף, ישחית ריעהו;    ובדעת, צדיקים ייחלצו.
י  בטוב צדיקים, תעלוץ קריה;    ובאבוד רשעים רינה.
יא  בברכת ישרים, תרום קרת;    ובפי רשעים, תיהרס.
יב  בז־לריעהו חסר־לב;    ואיש תבונות יחריש.
יג  הולך רכיל, מגלה־סוד;    ונאמן־רוח, מכסה דבר.
יד  באין תחבולות, ייפול־עם;    ותשועה, ברוב יועץ.
טו  רע־ירוע, כי־ערב זר;    ושונא תוקעים בוטח.
טז  אשת־חן, תתמוך כבוד;    ועריצים, יתמכו־עושר.
יז  גומל נפשו, איש חסד;    ועוכר שארו, אכזרי.
יח  רשע--עושה פעולת־שקר;    וזורע צדקה, שכר אמת.
יט  כן־צדקה לחיים;    ומרדף רעה למותו.
כ  תועבת יהוה, עיקשי־לב;    ורצונו, תמימי דרך.
כא  יד ליד, לא־יינקה רע;    וזרע צדיקים נמלט.
כב  נזם זהב, באף חזיר--    אישה יפה, וסרת טעם.
כג  תאוות צדיקים אך־טוב;    תקוות רשעים עברה.
כד  יש מפזר, ונוסף עוד;    וחושך מיושר, אך־למחסור.
כה  נפש־ברכה תדושן;    ומרווה, גם־הוא יורא.
כו  מונע בר, ייקבוהו לאום;    וברכה, לראש משביר.
כז  שוחר טוב, יבקש רצון;    ודורש רעה תבואנו.
כח  בוטח בעושרו, הוא ייפול;    וכעלה, צדיקים יפרחו.
כט  עוכר ביתו, ינחל־רוח;    ועבד אוויל, לחכם־לב.
ל  פרי־צדיק, עץ חיים;    ולוקח נפשות חכם.
לא  הן צדיק, בארץ ישולם;    אף, כי־רשע וחוטא.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא