תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק יז

א  טוב פת חרבה, ושלווה־בה--    מבית, מלא זבחי־ריב.
ב  עבד־משכיל--ימשול, בבן מביש;    ובתוך אחים, יחלוק נחלה.
ג  מצרף לכסף, וכור לזהב;    ובוחן ליבות יהוה.
ד  מרע, מקשיב על־שפת־אוון;    שקר מזין, על־לשון הוות.
ה  לועג לרש, חירף עושהו;    שמח לאיד, לא יינקה.
ו  עטרת זקנים, בני בנים;    ותפארת בנים אבותם.
ז  לא־נאוה לנבל שפת־יתר;    אף, כי־לנדיב שפת־שקר.
ח  אבן־חן השוחד, בעיני בעליו;    אל־כל־אשר יפנה ישכיל.
ט  מכסה־פשע, מבקש אהבה;    ושונה בדבר, מפריד אלוף.
י  תחת גערה במבין--    מהכות כסיל מאה.
יא  אך־מרי יבקש־רע;    ומלאך אכזרי, ישולח־בו.
יב  פגוש דוב שכול באיש;    ואל־כסיל, באיוולתו.
יג  משיב רעה, תחת טובה--    לא־תמוש רעה, מביתו.
יד  פוטר מים, ראשית מדון;    ולפני התגלע, הריב נטוש.
טו  מצדיק רשע, ומרשיע צדיק--    תועבת יהוה, גם־שניהם.
טז  למה־זה מחיר ביד־כסיל--    לקנות חכמה ולב־אין.
יז  בכל־עת, אוהב הריע;    ואח לצרה, ייוולד.
יח  אדם חסר־לב, תוקע כף;    עורב ערובה, לפני ריעהו.
יט  אוהב פשע, אוהב מצה;    מגביה פתחו, מבקש־שבר.
כ  עיקש־לב, לא ימצא־טוב;    ונהפך בלשונו, ייפול ברעה.
כא  יולד כסיל, לתוגה לו;    ולא־ישמח, אבי נבל.
כב  לב שמח, ייטיב גהה;    ורוח נכאה, תייבש־גרם.
כג  שוחד מחיק, רשע ייקח--    להטות, אורחות משפט.
כד  את־פני מבין חכמה;    ועיני כסיל, בקצה־ארץ.
כה  כעס לאביו, בן כסיל;    וממר, ליולדתו.
כו  גם ענוש לצדיק לא־טוב--    להכות נדיבים על־יושר.
כז  חושך אמריו, יודע דעת;    יקר־רוח, איש תבונה.
כח  גם אוויל מחריש, חכם ייחשב;    אוטם שפתיו נבון.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא