תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
א הלוא־חכמה תקרא; ותבונה, תיתן קולה.
ב בראש־מרומים עלי־דרך; בית נתיבות ניצבה.
ג ליד־שערים לפי־קרת; מבוא פתחים תרונה.
ד אליכם אישים אקרא; וקולי, אל־בני אדם.
ה הבינו פתיים עורמה; וכסילים, הבינו לב.
ו שמעו, כי־נגידים אדבר; ומפתח שפתיי, מישרים.
ז כי־אמת, יהגה חיכי; ותועבת שפתיי רשע.
ח בצדק כל־אמרי־פי: אין בהם, נפתל ועיקש.
ט כולם נכוחים, למבין; וישרים, למוצאי דעת.
י קחו־מוסרי ואל־כסף; ודעת, מחרוץ נבחר.
יא כי־טובה חכמה, מפנינים; וכל־חפצים, לא ישוו־בה.
יב אני־חכמה, שכנתי עורמה; ודעת מזימות אמצא.
יג יראת יהוה, שנאות־רע:
גאה וגאון ודרך רע, ופי תהפוכות שנאתי.
יד לי־עצה, ותושייה; אני בינה, לי גבורה.
טו בי, מלכים ימלוכו; ורוזנים, יחוקקו צדק.
טז בי, שרים ישורו; ונדיבים, כל־שופטי צדק.
יז אני, אוהביי אהב; ומשחריי, ימצאונני.
יח עושר־וכבוד איתי; הון עתק, וצדקה.
יט טוב פריי, מחרוץ ומפז; ותבואתי, מכסף נבחר.
כ באורח־צדקה אהלך; בתוך, נתיבות משפט.
כא להנחיל אוהביי יש; ואוצרותיהם אמלא.
כב יהוה--קנני, ראשית דרכו: קדם מפעליו מאז.
כג מעולם, ניסכתי מראש-- מקדמי־ארץ.
כד באין־תהומות חוללתי; באין מעיינות, נכבדי־מים.
כה בטרם הרים הוטבעו; לפני גבעות חוללתי.
כו עד־לא עשה, ארץ וחוצות; וראש, עפרות תבל.
כז בהכינו שמיים, שם אני; בחוקו חוג, על־פני תהום.
כח באמצו שחקים ממעל; בעזוז, עינות תהום.
כט בשומו לים, חוקו, ומים, לא יעברו־פיו; בחוקו, מוסדי ארץ.
ל ואהיה אצלו, אמון: ואהיה שעשועים, יום יום; משחקת לפניו בכל־עת.
לא משחקת, בתבל ארצו; ושעשועיי, את־בני אדם.
לב ועתה בנים, שמעו־לי; ואשרי, דרכיי ישמורו.
לג שמעו מוסר וחכמו; ואל־תפרעו.
לד אשרי אדם, שומע־לי: לשקוד על־דלתותיי, יום יום--לשמור, מזוזות פתחיי.
לה כי מוצאי, מצא חיים; ויפק רצון, מיהוה.
לו וחוטאי, חומס נפשו; כל־משנאיי, אהבו מוות.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא