תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא


משלי פרק ח

א  הלוא־חכמה תקרא;    ותבונה, תיתן קולה.
ב  בראש־מרומים עלי־דרך;    בית נתיבות ניצבה.
ג  ליד־שערים לפי־קרת;    מבוא פתחים תרונה.
ד  אליכם אישים אקרא;    וקולי, אל־בני אדם.
ה  הבינו פתיים עורמה;    וכסילים, הבינו לב.
ו  שמעו, כי־נגידים אדבר;    ומפתח שפתיי, מישרים.
ז  כי־אמת, יהגה חיכי;    ותועבת שפתיי רשע.
ח  בצדק כל־אמרי־פי:    אין בהם, נפתל ועיקש.
ט  כולם נכוחים, למבין;    וישרים, למוצאי דעת.
י  קחו־מוסרי ואל־כסף;    ודעת, מחרוץ נבחר.
יא  כי־טובה חכמה, מפנינים;    וכל־חפצים, לא ישוו־בה.
יב  אני־חכמה, שכנתי עורמה;    ודעת מזימות אמצא.
יג  יראת יהוה,    שנאות־רע:
גאה וגאון ודרך רע, ופי תהפוכות    שנאתי.
יד  לי־עצה, ותושייה;    אני בינה, לי גבורה.
טו  בי, מלכים ימלוכו;    ורוזנים, יחוקקו צדק.
טז  בי, שרים ישורו;    ונדיבים, כל־שופטי צדק.
יז  אני, אוהביי אהב;    ומשחריי, ימצאונני.
יח  עושר־וכבוד איתי;    הון עתק, וצדקה.
יט  טוב פריי, מחרוץ ומפז;    ותבואתי, מכסף נבחר.
כ  באורח־צדקה אהלך;    בתוך, נתיבות משפט.
כא  להנחיל אוהביי יש;    ואוצרותיהם אמלא.
כב  יהוה--קנני, ראשית דרכו:    קדם מפעליו מאז.
כג  מעולם, ניסכתי מראש--    מקדמי־ארץ.
כד  באין־תהומות חוללתי;    באין מעיינות, נכבדי־מים.
כה  בטרם הרים הוטבעו;    לפני גבעות חוללתי.
כו  עד־לא עשה, ארץ וחוצות;    וראש, עפרות תבל.
כז  בהכינו שמיים, שם אני;    בחוקו חוג, על־פני תהום.
כח  באמצו שחקים ממעל;    בעזוז, עינות תהום.
כט  בשומו לים, חוקו, ומים, לא יעברו־פיו;    בחוקו, מוסדי ארץ.
ל  ואהיה אצלו, אמון:    ואהיה שעשועים, יום יום; משחקת לפניו בכל־עת.
לא  משחקת, בתבל ארצו;    ושעשועיי, את־בני אדם.

לב  ועתה בנים, שמעו־לי;    ואשרי, דרכיי ישמורו.
לג  שמעו מוסר וחכמו;    ואל־תפרעו.
לד  אשרי אדם, שומע־לי:    לשקוד על־דלתותיי, יום יום--לשמור, מזוזות פתחיי.
לה  כי מוצאי, מצא חיים;    ויפק רצון, מיהוה.
לו  וחוטאי, חומס נפשו;    כל־משנאיי, אהבו מוות.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא