תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק כא

א ואיש ישראל, נשבע במצפה לאמור:  איש ממנו, לא־ייתן בתו לבנימין לאישה.  ב ויבוא העם, בית־אל, ויישבו שם עד־הערב, לפני האלוהים; וישאו קולם, ויבכו בכי גדול.  ג ויאמרו--למה יהוה אלוהי ישראל, הייתה זאת בישראל:  להיפקד היום מישראל, שבט אחד.  ד ויהי, ממוחרת, וישכימו העם, ויבנו־שם מזבח; ויעלו עולות, ושלמים.  {פ}

ה ויאמרו, בני ישראל, מי אשר לא־עלה בקהל מכל־שבטי ישראל, אל־יהוה:  כי השבועה הגדולה הייתה, לאשר לא־עלה אל־יהוה המצפה לאמור--מות יומת.  ו ויינחמו בני ישראל, אל־בנימין אחיו; ויאמרו, נגדע היום שבט אחד מישראל.  ז מה־נעשה להם לנותרים, לנשים; ואנחנו נשבענו ביהוה, לבלתי תת־להם מבנותינו לנשים.  ח ויאמרו--מי אחד משבטי ישראל, אשר לא־עלה אל־יהוה המצפה; והנה לא בא־איש אל־המחנה, מיבש גלעד--אל־הקהל.  ט ויתפקד, העם; והנה אין־שם איש, מיושבי יבש גלעד.  י וישלחו־שם העדה, שנים־עשר אלף איש--מבני החיל; ויצוו אותם לאמור, לכו והכיתם את־יושבי יבש גלעד לפי־חרב, והנשים, והטף.  יא וזה הדבר, אשר תעשו:  כל־זכר, וכל־אישה יודעת משכב־זכר--תחרימו.  יב וימצאו מיושבי יבש גלעד, ארבע מאות נערה בתולה, אשר לא־ידעה איש, למשכב זכר; ויביאו אותם אל־המחנה שילה, אשר בארץ כנען.  {פ}

יג וישלחו, כל־העדה, וידברו אל־בני בנימין, אשר בסלע רימון; ויקראו להם, שלום.  יד וישב בנימין, בעת ההיא, וייתנו להם הנשים, אשר חייו מנשי יבש גלעד; ולא־מצאו להם, כן.  טו והעם ניחם, לבנימין:  כי־עשה יהוה פרץ, בשבטי ישראל.  טז ויאמרו זקני העדה, מה־נעשה לנותרים לנשים:  כי־נשמדה מבנימין, אישה.  יז ויאמרו, ירושת פליטה לבנימין; ולא־יימחה שבט, מישראל.  יח ואנחנו, לא נוכל לתת־להם נשים--מבנותינו:  כי־נשבעו בני־ישראל, לאמור, ארור, נותן אישה לבנימין.  {ס}

יט ויאמרו הנה חג־יהוה בשילה מימים ימימה, אשר מצפונה לבית־אל מזרחה השמש, למסילה, העולה מבית־אל שכמה--ומנגב, ללבונה.  כ ויצוו, את־בני בנימין לאמור:  לכו, וארבתם בכרמים.  כא וראיתם, והנה אם־ייצאו בנות־שילה לחול במחולות, ויצאתם מן־הכרמים, וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילה; והלכתם, ארץ בנימין.  כב והיה כי־יבואו אבותם או אחיהם לריב אלינו, ואמרנו אליהם חונונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו, במלחמה:  כי לא אתם נתתם להם, כעת תאשמו.  {ס}

כג ויעשו־כן, בני בנימין, וישאו נשים למספרם, מן־המחוללות אשר גזלו; וילכו, וישובו אל־נחלתם, ויבנו את־הערים, ויישבו בהם.  כד ויתהלכו משם בני־ישראל בעת ההיא, איש לשבטו ולמשפחתו; וייצאו משם, איש לנחלתו.  {פ}

כה בימים ההם, אין מלך בישראל:  איש הישר בעיניו, יעשה.  {ש}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא