תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק כא

א ואיש ישראל, נשבע במצפה לאמור:  איש ממנו, לא-ייתן בתו לבנימין לאישה.  ב ויבוא העם, בית-אל, ויישבו שם עד-הערב, לפני האלוהים; וישאו קולם, ויבכו בכי גדול.  ג ויאמרו--למה יהוה אלוהי ישראל, הייתה זאת בישראל:  להיפקד היום מישראל, שבט אחד.  ד ויהי, ממוחרת, וישכימו העם, ויבנו-שם מזבח; ויעלו עולות, ושלמים.  {פ}

ה ויאמרו, בני ישראל, מי אשר לא-עלה בקהל מכל-שבטי ישראל, אל-יהוה:  כי השבועה הגדולה הייתה, לאשר לא-עלה אל-יהוה המצפה לאמור--מות יומת.  ו ויינחמו בני ישראל, אל-בנימין אחיו; ויאמרו, נגדע היום שבט אחד מישראל.  ז מה-נעשה להם לנותרים, לנשים; ואנחנו נשבענו ביהוה, לבלתי תת-להם מבנותינו לנשים.  ח ויאמרו--מי אחד משבטי ישראל, אשר לא-עלה אל-יהוה המצפה; והנה לא בא-איש אל-המחנה, מיבש גלעד--אל-הקהל.  ט ויתפקד, העם; והנה אין-שם איש, מיושבי יבש גלעד.  י וישלחו-שם העדה, שנים-עשר אלף איש--מבני החיל; ויצוו אותם לאמור, לכו והכיתם את-יושבי יבש גלעד לפי-חרב, והנשים, והטף.  יא וזה הדבר, אשר תעשו:  כל-זכר, וכל-אישה יודעת משכב-זכר--תחרימו.  יב וימצאו מיושבי יבש גלעד, ארבע מאות נערה בתולה, אשר לא-ידעה איש, למשכב זכר; ויביאו אותם אל-המחנה שילה, אשר בארץ כנען.  {פ}

יג וישלחו, כל-העדה, וידברו אל-בני בנימין, אשר בסלע רימון; ויקראו להם, שלום.  יד וישב בנימין, בעת ההיא, וייתנו להם הנשים, אשר חייו מנשי יבש גלעד; ולא-מצאו להם, כן.  טו והעם ניחם, לבנימין:  כי-עשה יהוה פרץ, בשבטי ישראל.  טז ויאמרו זקני העדה, מה-נעשה לנותרים לנשים:  כי-נשמדה מבנימין, אישה.  יז ויאמרו, ירושת פליטה לבנימין; ולא-יימחה שבט, מישראל.  יח ואנחנו, לא נוכל לתת-להם נשים--מבנותינו:  כי-נשבעו בני-ישראל, לאמור, ארור, נותן אישה לבנימין.  {ס}

יט ויאמרו הנה חג-יהוה בשילה מימים ימימה, אשר מצפונה לבית-אל מזרחה השמש, למסילה, העולה מבית-אל שכמה--ומנגב, ללבונה.  כ ויצוו, את-בני בנימין לאמור:  לכו, וארבתם בכרמים.  כא וראיתם, והנה אם-ייצאו בנות-שילה לחול במחולות, ויצאתם מן-הכרמים, וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילה; והלכתם, ארץ בנימין.  כב והיה כי-יבואו אבותם או אחיהם לריב אלינו, ואמרנו אליהם חונונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו, במלחמה:  כי לא אתם נתתם להם, כעת תאשמו.  {ס}

כג ויעשו-כן, בני בנימין, וישאו נשים למספרם, מן-המחוללות אשר גזלו; וילכו, וישובו אל-נחלתם, ויבנו את-הערים, ויישבו בהם.  כד ויתהלכו משם בני-ישראל בעת ההיא, איש לשבטו ולמשפחתו; וייצאו משם, איש לנחלתו.  {פ}

כה בימים ההם, אין מלך בישראל:  איש הישר בעיניו, יעשה.  {ש}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא