תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק טו

א ויהי מימים בימי קציר-חיטים, ויפקוד שמשון את-אשתו בגדי עיזים, ויאמר, אבואה אל-אשתי החדרה; ולא-נתנו אביה, לבוא.  ב ויאמר אביה, אמור אמרתי כי-שנוא שנאתה, ואתננה, למריעך; הלוא אחותה הקטנה טובה ממנה, תהי-נא לך תחתיה.  ג ויאמר להם שמשון, ניקיתי הפעם מפלשתים:  כי-עושה אני עימם, רעה.  ד וילך שמשון, וילכוד שלוש-מאות שועלים; וייקח לפידים, ויפן זנב אל-זנב, וישם לפיד אחד בין-שני הזנבות, בתווך.  ה ויבער-אש בלפידים, וישלח בקמות פלשתים; ויבער מגדיש ועד-קמה, ועד-כרם זית.  ו ויאמרו פלשתים, מי עשה זאת, ויאמרו שמשון חתן התמני, כי לקח את-אשתו וייתנה למריעהו; ויעלו פלשתים, וישרפו אותה ואת-אביה באש.  ז ויאמר להם שמשון, אם-תעשון כזאת:  כי אם-ניקמתי בכם, ואחר אחדל.  ח ויך אותם שוק על-ירך, מכה גדולה; ויירד ויישב, בסעיף סלע עיטם.  {פ}

ט ויעלו פלשתים, ויחנו ביהודה; ויינטשו, בלחי.  י ויאמרו איש יהודה, למה עליתם עלינו; ויאמרו, לאסור את-שמשון עלינו, לעשות לו, כאשר עשה לנו.  יא ויירדו שלושת אלפים איש מיהודה, אל-סעיף סלע עיטם, ויאמרו לשמשון הלוא ידעת כי-מושלים בנו פלשתים, ומה-זאת עשית לנו; ויאמר להם--כאשר עשו לי, כן עשיתי להם.  יב ויאמרו לו לאסורך ירדנו, לתיתך ביד-פלשתים; ויאמר להם, שמשון, הישבעו לי, פן-תפגעון בי אתם.  יג ויאמרו לו לאמור, לא כי-אסור נאסורך ונתנוך בידם, והמת, לא נמיתך; ויאסרוהו, בשניים עבותים חדשים, ויעלוהו, מן-הסלע.  יד הוא-בא עד-לחי, ופלשתים הריעו לקראתו; ותצלח עליו רוח יהוה, ותהיינה העבותים אשר על-זרועותיו כפשתים אשר בערו באש, ויימסו אסוריו, מעל ידיו.  טו וימצא לחי-חמור, טרייה; וישלח ידו וייקחהא, ויך-בה אלף איש.  טז ויאמר שמשון--בלחי החמור, חמור חמורתיים; בלחי החמור, הכיתי אלף איש.  יז ויהי ככלותו לדבר, וישלך הלחי מידו; ויקרא למקום ההוא, רמת לחי.  יח ויצמא, מאוד, ויקרא אל-יהוה ויאמר, אתה נתת ביד-עבדך את-התשועה הגדולה הזאת; ועתה אמות בצמא, ונפלתי ביד הערלים.  יט ויבקע אלוהים את-המכתש אשר-בלחי, וייצאו ממנו מים וישת, ותשב רוחו, ויחי; על-כן קרא שמה, עין הקורא אשר בלחי, עד, היום הזה.  כ וישפוט את-ישראל בימי פלשתים, עשרים שנה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא