תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק טו

א ויהי מימים בימי קציר־חיטים, ויפקוד שמשון את־אשתו בגדי עיזים, ויאמר, אבואה אל־אשתי החדרה; ולא־נתנו אביה, לבוא.  ב ויאמר אביה, אמור אמרתי כי־שנוא שנאתה, ואתננה, למריעך; הלוא אחותה הקטנה טובה ממנה, תהי־נא לך תחתיה.  ג ויאמר להם שמשון, ניקיתי הפעם מפלשתים:  כי־עושה אני עימם, רעה.  ד וילך שמשון, וילכוד שלוש־מאות שועלים; וייקח לפידים, ויפן זנב אל־זנב, וישם לפיד אחד בין־שני הזנבות, בתווך.  ה ויבער־אש בלפידים, וישלח בקמות פלשתים; ויבער מגדיש ועד־קמה, ועד־כרם זית.  ו ויאמרו פלשתים, מי עשה זאת, ויאמרו שמשון חתן התמני, כי לקח את־אשתו וייתנה למריעהו; ויעלו פלשתים, וישרפו אותה ואת־אביה באש.  ז ויאמר להם שמשון, אם־תעשון כזאת:  כי אם־ניקמתי בכם, ואחר אחדל.  ח ויך אותם שוק על־ירך, מכה גדולה; ויירד ויישב, בסעיף סלע עיטם.  {פ}

ט ויעלו פלשתים, ויחנו ביהודה; ויינטשו, בלחי.  י ויאמרו איש יהודה, למה עליתם עלינו; ויאמרו, לאסור את־שמשון עלינו, לעשות לו, כאשר עשה לנו.  יא ויירדו שלושת אלפים איש מיהודה, אל־סעיף סלע עיטם, ויאמרו לשמשון הלוא ידעת כי־מושלים בנו פלשתים, ומה־זאת עשית לנו; ויאמר להם--כאשר עשו לי, כן עשיתי להם.  יב ויאמרו לו לאסורך ירדנו, לתיתך ביד־פלשתים; ויאמר להם, שמשון, הישבעו לי, פן־תפגעון בי אתם.  יג ויאמרו לו לאמור, לא כי־אסור נאסורך ונתנוך בידם, והמת, לא נמיתך; ויאסרוהו, בשניים עבותים חדשים, ויעלוהו, מן־הסלע.  יד הוא־בא עד־לחי, ופלשתים הריעו לקראתו; ותצלח עליו רוח יהוה, ותהיינה העבותים אשר על־זרועותיו כפשתים אשר בערו באש, ויימסו אסוריו, מעל ידיו.  טו וימצא לחי־חמור, טרייה; וישלח ידו וייקחהא, ויך־בה אלף איש.  טז ויאמר שמשון--בלחי החמור, חמור חמורתיים; בלחי החמור, הכיתי אלף איש.  יז ויהי ככלותו לדבר, וישלך הלחי מידו; ויקרא למקום ההוא, רמת לחי.  יח ויצמא, מאוד, ויקרא אל־יהוה ויאמר, אתה נתת ביד־עבדך את־התשועה הגדולה הזאת; ועתה אמות בצמא, ונפלתי ביד הערלים.  יט ויבקע אלוהים את־המכתש אשר־בלחי, וייצאו ממנו מים וישת, ותשב רוחו, ויחי; על־כן קרא שמה, עין הקורא אשר בלחי, עד, היום הזה.  כ וישפוט את־ישראל בימי פלשתים, עשרים שנה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא