תנ"ך -
שופטים - הכול פרק כא
האזנה לפרק זה
א וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל, נִשְׁבַּע בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר: אִישׁ מִמֶּנּוּ, לֹא־יִתֵּן בִּתּוֹ לְבִנְיָמִן לְאִשָּׁה.
ב וַיָּבֹא הָעָם, בֵּית־אֵל, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד־הָעֶרֶב, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם, וַיִּבְכּוּ בְּכִי גָדוֹל.
ג וַיֹּאמְרוּ--לָמָה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָיְתָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל: לְהִפָּקֵד הַיּוֹם מִיִּשְׂרָאֵל, שֵׁבֶט אֶחָד.
ד וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיַּשְׁכִּימוּ הָעָם, וַיִּבְנוּ־שָׁם מִזְבֵּחַ; וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת, וּשְׁלָמִים. {פ}
ה וַיֹּאמְרוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי אֲשֶׁר לֹא־עָלָה בַקָּהָל מִכָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל־יְהוָה: כִּי הַשְּׁבוּעָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה, לַאֲשֶׁר לֹא־עָלָה אֶל־יְהוָה הַמִּצְפָּה לֵאמֹר--מוֹת יוּמָת.
ו וַיִּנָּחֲמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל־בִּנְיָמִן אָחִיו; וַיֹּאמְרוּ, נִגְדַּע הַיּוֹם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.
ז מַה־נַּעֲשֶׂה לָהֶם לַנּוֹתָרִים, לְנָשִׁים; וַאֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ בַיהוָה, לְבִלְתִּי תֵּת־לָהֶם מִבְּנוֹתֵינוּ לְנָשִׁים.
ח וַיֹּאמְרוּ--מִי אֶחָד מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא־עָלָה אֶל־יְהוָה הַמִּצְפָּה; וְהִנֵּה לֹא בָא־אִישׁ אֶל־הַמַּחֲנֶה, מִיָּבֵישׁ גִּלְעָד--אֶל־הַקָּהָל.
ט וַיִּתְפָּקֵד, הָעָם; וְהִנֵּה אֵין־שָׁם אִישׁ, מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד.
י וַיִּשְׁלְחוּ־שָׁם הָעֵדָה, שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ--מִבְּנֵי הֶחָיִל; וַיְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר, לְכוּ וְהִכִּיתֶם אֶת־יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד לְפִי־חֶרֶב, וְהַנָּשִׁים, וְהַטָּף.
יא וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: כָּל־זָכָר, וְכָל־אִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב־זָכָר--תַּחֲרִימוּ.
יב וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה, אֲשֶׁר לֹא־יָדְעָה אִישׁ, לְמִשְׁכַּב זָכָר; וַיָּבִאוּ אוֹתָם אֶל־הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. {פ}
יג וַיִּשְׁלְחוּ, כָּל־הָעֵדָה, וַיְדַבְּרוּ אֶל־בְּנֵי בִנְיָמִן, אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמּוֹן; וַיִּקְרְאוּ לָהֶם, שָׁלוֹם.
יד וַיָּשָׁב בִּנְיָמִן, בָּעֵת הַהִיא, וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד; וְלֹא־מָצְאוּ לָהֶם, כֵּן.
טו וְהָעָם נִחָם, לְבִנְיָמִן: כִּי־עָשָׂה יְהוָה פֶּרֶץ, בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
טז וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי הָעֵדָה, מַה־נַּעֲשֶׂה לַנּוֹתָרִים לְנָשִׁים: כִּי־נִשְׁמְדָה מִבִּנְיָמִן, אִשָּׁה.
יז וַיֹּאמְרוּ, יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן; וְלֹא־יִמָּחֶה שֵׁבֶט, מִיִּשְׂרָאֵל.
יח וַאֲנַחְנוּ, לֹא נוּכַל לָתֵת־לָהֶם נָשִׁים--מִבְּנוֹתֵינוּ: כִּי־נִשְׁבְּעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אָרוּר, נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן. {ס}
יט וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג־יְהוָה בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה, אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית־אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, לִמְסִלָּה, הָעֹלָה מִבֵּית־אֵל שְׁכֶמָה--וּמִנֶּגֶב, לִלְבוֹנָה.
כ ויצו וַיְצַוּוּ, אֶת־בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר: לְכוּ, וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים.
כא וּרְאִיתֶם, וְהִנֵּה אִם־יֵצְאוּ בְנוֹת־שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת, וִיצָאתֶם מִן־הַכְּרָמִים, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ; וַהֲלַכְתֶּם, אֶרֶץ בִּנְיָמִן.
כב וְהָיָה כִּי־יָבֹאוּ אֲבוֹתָם אוֹ אֲחֵיהֶם לרוב לָרִיב אֵלֵינוּ, וְאָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם חָנּוּנוּ אוֹתָם--כִּי לֹא לָקַחְנוּ אִישׁ אִשְׁתּוֹ, בַּמִּלְחָמָה: כִּי לֹא אַתֶּם נְתַתֶּם לָהֶם, כָּעֵת תֶּאְשָׁמוּ. {ס}
כג וַיַּעֲשׂוּ־כֵן, בְּנֵי בִנְיָמִן, וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם, מִן־הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ; וַיֵּלְכוּ, וַיָּשׁוּבוּ אֶל־נַחֲלָתָם, וַיִּבְנוּ אֶת־הֶעָרִים, וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם.
כד וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ; וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם, אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ. {פ}
כה בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה. {ש}