תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק ג

א ואלה הגויים אשר הניח יהוה, לנסות בם את־ישראל, את כל־אשר לא־ידעו, את כל־מלחמות כנען.  ב רק, למען דעת דורות בני־ישראל, ללמדם, מלחמה--רק אשר־לפנים, לא ידעום.  ג חמשת סרני פלשתים, וכל־הכנעני והצידוני, והחיווי, יושב הר הלבנון--מהר בעל חרמון, עד לבוא חמת.  ד ויהיו, לנסות בם את־ישראל--לדעת, הישמעו את־מצוות יהוה, אשר־ציווה את־אבותם, ביד־משה.  ה ובני ישראל, ישבו בקרב הכנעני, החיתי והאמורי והפריזי, והחיווי והיבוסי.  ו ויקחו את־בנותיהם להם לנשים, ואת־בנותיהם נתנו לבניהם; ויעבדו, את־אלוהיהם.  {פ}

ז ויעשו בני־ישראל את־הרע בעיני יהוה, וישכחו את־יהוה אלוהיהם; ויעבדו את־הבעלים, ואת־האשרות.  ח וייחר־אף יהוה, בישראל, וימכרם ביד כושן רשעתיים, מלך ארם נהריים; ויעבדו בני־ישראל את־כושן רשעתיים, שמונה שנים.  ט ויזעקו בני־ישראל אל־יהוה, ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם--את עותניאל בן־קנז, אחי כלב הקטון ממנו.  י ותהי עליו רוח־יהוה, וישפוט את־ישראל, וייצא למלחמה, וייתן יהוה בידו את־כושן רשעתיים מלך ארם; ותעז ידו, על כושן רשעתיים.  יא ותשקוט הארץ, ארבעים שנה; וימת, עותניאל בן־קנז.  {פ}

יב ויוסיפו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה; ויחזק יהוה את־עגלון מלך־מואב, על־ישראל, על כי־עשו את־הרע, בעיני יהוה.  יג ויאסוף אליו, את־בני עמון ועמלק; וילך, ויך את־ישראל, ויירשו, את־עיר התמרים.  יד ויעבדו בני־ישראל את־עגלון מלך־מואב, שמונה עשרה שנה.  טו ויזעקו בני־ישראל, אל־יהוה, ויקם יהוה להם מושיע את־אהוד בן־גרא בן־הימיני, איש איטר יד־ימינו; וישלחו בני־ישראל בידו מנחה, לעגלון מלך מואב.  טז ויעש לו אהוד חרב, ולה שני פיות--גומד אורכה; ויחגור אותה מתחת למדיו, על ירך ימינו.  יז ויקרב, את־המנחה, לעגלון, מלך מואב; ועגלון, איש בריא מאוד.  יח ויהי כאשר כילה, להקריב את־המנחה; וישלח, את־העם, נושאי, המנחה.  יט והוא שב, מן־הפסילים אשר את־הגלגל, ויאמר, דבר־סתר לי אליך המלך; ויאמר הס--וייצאו מעליו, כל־העומדים עליו.  כ ואהוד בא אליו, והוא־יושב בעליית המקרה אשר־לו לבדו, ויאמר אהוד, דבר־אלוהים לי אליך; ויקם, מעל הכיסא.  כא וישלח אהוד, את־יד שמאלו, וייקח את־החרב, מעל ירך ימינו; ויתקעהא, בבטנו.  כב ויבוא גם־הניצב אחר הלהב, ויסגור החלב בעד הלהב--כי לא שלף החרב, מבטנו; וייצא, הפרשדונה.  כג וייצא אהוד, המסדרונה; ויסגור דלתות העלייה, בעדו--ונעל.  כד והוא יצא, ועבדיו באו, ויראו, והנה דלתות העלייה נעולות; ויאמרו, אך מסיך הוא את־רגליו בחדר המקרה.  כה ויחילו עד־בוש, והנה איננו פותח דלתות העלייה; ויקחו את־המפתח, ויפתחו, והנה אדוניהם, נופל ארצה מת.  כו ואהוד נמלט, עד התמהמהם; והוא עבר את־הפסילים, ויימלט השעירתה.  כז ויהי בבואו, ויתקע בשופר בהר אפריים; ויירדו עימו בני־ישראל מן־ההר, והוא לפניהם.  כח ויאמר אליהם רדפו אחריי, כי־נתן יהוה את־אויביכם את־מואב בידכם; ויירדו אחריו, וילכדו את־מעברות הירדן למואב, ולא־נתנו איש, לעבור.  כט ויכו את־מואב בעת ההיא, כעשרת אלפים איש--כל־שמן, וכל־איש חיל; ולא נמלט, איש.  ל ותיכנע מואב ביום ההוא, תחת יד ישראל; ותשקוט הארץ, שמונים שנה.  {פ}

לא ואחריו היה, שמגר בן־ענת, ויך את־פלשתים שש־מאות איש, במלמד הבקר; ויושע גם־הוא, את־ישראל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא