תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא


שופטים פרק ב

א ויעל מלאך־יהוה מן־הגלגל, אל־הבוכים;  {פ}
 
ויאמר אעלה אתכם ממצריים, ואביא אתכם אל־הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם, ואומר, לא־אפר בריתי איתכם לעולם.  ב ואתם, לא־תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת--מזבחותיהם, תיתוצון; ולא־שמעתם בקולי, מה־זאת עשיתם.  ג וגם אמרתי, לא־אגרש אותם מפניכם; והיו לכם, לצידים, ואלוהיהם, יהיו לכם למוקש.  ד ויהי, כדבר מלאך יהוה את־הדברים האלה, אל־כל־בני, ישראל; וישאו העם את־קולם, ויבכו.  ה ויקראו שם־המקום ההוא, בוכים; ויזבחו־שם, ליהוה.  {פ}

ו וישלח יהושוע, את־העם; וילכו בני־ישראל איש לנחלתו, לרשת את־הארץ.  ז ויעבדו העם את־יהוה, כול ימי יהושוע; וכול ימי הזקנים, אשר האריכו ימים אחרי יהושוע, אשר ראו את כל־מעשה יהוה הגדול, אשר עשה לישראל.  ח וימת יהושוע בן־נון, עבד יהוה, בן־מאה ועשר, שנים.  ט ויקברו אותו בגבול נחלתו, בתמנת־חרס בהר אפריים, מצפון, להר־געש.  י וגם כל־הדור ההוא, נאספו אל־אבותיו; ויקם דור אחר אחריהם, אשר לא־ידעו את־יהוה, וגם את־המעשה, אשר עשה לישראל.  {פ}

יא ויעשו בני־ישראל את־הרע, בעיני יהוה; ויעבדו, את־הבעלים.  יב ויעזבו את־יהוה אלוהי אבותם, המוציא אותם מארץ מצריים, וילכו אחרי אלוהים אחרים מאלוהי העמים אשר סביבותיהם, וישתחוו להם; ויכעיסו, את־יהוה.  יג ויעזבו, את־יהוה; ויעבדו לבעל, ולעשתרות.  יד וייחר־אף יהוה, בישראל, וייתנם ביד־שוסים, וישוסו אותם; וימכרם ביד אויביהם, מסביב, ולא־יכלו עוד, לעמוד לפני אויביהם.  טו בכול אשר יצאו, יד־יהוה הייתה־בם לרעה, כאשר דיבר יהוה, וכאשר נשבע יהוה להם; וייצר להם, מאוד.  טז ויקם יהוה, שופטים; ויושיעום, מיד שוסיהם.  יז וגם אל־שופטיהם, לא שמעו--כי זנו אחרי אלוהים אחרים, וישתחוו להם:  סרו מהר, מן־הדרך אשר הלכו אבותם לשמוע מצוות־יהוה--לא־עשו כן.  יח וכי־הקים יהוה להם, שופטים, והיה יהוה עם־השופט, והושיעם מיד אויביהם כול ימי השופט:  כי־יינחם יהוה מנאקתם, מפני לוחציהם ודוחקיהם.  יט והיה במות השופט, ישובו והשחיתו מאבותם, ללכת אחרי אלוהים אחרים, לעובדם ולהשתחוות להם:  לא הפילו ממעלליהם, ומדרכם הקשה.  כ וייחר־אף יהוה, בישראל; ויאמר, יען אשר עברו הגוי הזה את־בריתי אשר ציוויתי את־אבותם, ולא שמעו, לקולי.  כא גם־אני לא אוסיף, להוריש איש מפניהם, מן־הגויים אשר־עזב יהושוע, וימות.  כב למען נסות בם, את־ישראל:  השומרים הם את־דרך יהוה ללכת בם, כאשר שמרו אבותם--אם־לא.  כג וינח יהוה את־הגויים האלה, לבלתי הורישם מהר; ולא נתנם, ביד־יהושוע.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא