תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק יא

א ויפתח הגלעדי, היה גיבור חיל, והוא, בן-אישה זונה; ויולד גלעד, את-יפתח.  ב ותלד אשת-גלעד לו, בנים; ויגדלו בני-האישה ויגרשו את-יפתח, ויאמרו לו לא-תנחל בבית-אבינו--כי בן-אישה אחרת, אתה.  ג ויברח יפתח מפני אחיו, ויישב בארץ טוב; ויתלקטו אל-יפתח אנשים ריקים, וייצאו עימו.  {פ}

ד ויהי, מימים; ויילחמו בני-עמון, עם-ישראל.  ה ויהי, כאשר-נלחמו בני-עמון עם-ישראל; וילכו זקני גלעד, לקחת את-יפתח מארץ טוב.  ו ויאמרו ליפתח--לכה, והיית לנו לקצין; ונילחמה, בבני עמון.  ז ויאמר יפתח, לזקני גלעד, הלוא אתם שנאתם אותי, ותגרשוני מבית אבי; ומדוע באתם אליי, עתה, כאשר, צר לכם.  ח ויאמרו זקני גלעד אל-יפתח, לכן עתה שבנו אליך, והלכת עימנו, ונלחמת בבני עמון; והיית לנו לראש, לכול יושבי גלעד.  ט ויאמר יפתח אל-זקני גלעד, אם-משיבים אתם אותי להילחם בבני עמון, ונתן יהוה אותם, לפניי--אנוכי, אהיה לכם לראש.  י ויאמרו זקני-גלעד, אל-יפתח:  יהוה, יהיה שומע בינותינו--אם-לא כדברך, כן נעשה.  יא וילך יפתח עם-זקני גלעד, וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין; וידבר יפתח את-כל-דבריו לפני יהוה, במצפה.  {פ}

יב וישלח יפתח מלאכים, אל-מלך בני-עמון לאמור:  מה-לי ולך, כי-באת אליי להילחם בארצי.  יג ויאמר מלך בני-עמון אל-מלאכי יפתח, כי-לקח ישראל את-ארצי בעלותו ממצריים, מארנון ועד-היבוק, ועד-הירדן; ועתה, השיבה אתהן בשלום.  יד ויוסף עוד, יפתח; וישלח, מלאכים, אל-מלך, בני עמון.  טו ויאמר לו, כה אמר יפתח:  לא-לקח ישראל את-ארץ מואב, ואת-ארץ בני עמון.  טז כי, בעלותם ממצריים; וילך ישראל במדבר עד-ים-סוף, ויבוא קדשה.  יז וישלח ישראל מלאכים אל-מלך אדום לאמור אעברה-נא בארצך, ולא שמע מלך אדום, וגם אל-מלך מואב שלח, ולא אבה; ויישב ישראל, בקדש.  יח וילך במדבר, ויסב את-ארץ אדום ואת-ארץ מואב, ויבוא ממזרח-שמש לארץ מואב, ויחנון בעבר ארנון; ולא-באו בגבול מואב, כי ארנון גבול מואב.  יט וישלח ישראל מלאכים, אל-סיחון מלך-האמורי מלך חשבון; ויאמר לו ישראל, נעברה-נא בארצך עד-מקומי.  כ ולא-האמין סיחון את-ישראל, עבור בגבולו, ויאסוף סיחון את-כל-עמו, ויחנו ביהצה; ויילחם, עם-ישראל.  כא וייתן יהוה אלוהי-ישראל את-סיחון ואת-כל-עמו, ביד ישראל--ויכום; ויירש, ישראל, את כל-ארץ האמורי, יושב הארץ ההיא.  כב ויירשו, את כל-גבול האמורי--מארנון, ועד-היבוק, ומן-המדבר, ועד-הירדן.  כג ועתה יהוה אלוהי ישראל, הוריש את-האמורי, מפני, עמו ישראל; ואתה, תירשנו.  כד הלוא את אשר יורישך, כמוש אלוהיך--אותו תירש; ואת כל-אשר הוריש יהוה אלוהינו, מפנינו--אותו נירש.  כה ועתה, הטוב טוב אתה, מבלק בן-ציפור, מלך מואב:  הרוב רב עם-ישראל, אם-נלחום נלחם בם.  כו בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה, ובכל-הערים אשר על-ידי ארנון, שלוש מאות, שנה--ומדוע לא-הצלתם, בעת ההיא.  כז ואנוכי, לא-חטאתי לך, ואתה עושה איתי רעה, להילחם בי:  ישפוט יהוה השופט, היום, בין בני ישראל, ובין בני עמון.  כח ולא שמע, מלך בני עמון, אל-דברי יפתח, אשר שלח אליו.  {פ}

כט ותהי על-יפתח רוח יהוה, ויעבור את-הגלעד ואת-מנשה; ויעבור, את-מצפה גלעד, וממצפה גלעד, עבר בני עמון.  ל ויידר יפתח נדר ליהוה, ויאמר:  אם-נתון תיתן את-בני עמון, בידי.  לא והיה היוצא, אשר ייצא מדלתי ביתי לקראתי, בשובי בשלום, מבני עמון--והיה, ליהוה, והעליתיהו, עולה.  {פ}

לב ויעבור יפתח אל-בני עמון, להילחם בם; וייתנם יהוה, בידו.  לג ויכם מערוער ועד-בואכה מינית עשרים עיר, ועד אביל כרמים, מכה, גדולה מאוד; וייכנעו בני עמון, מפני בני ישראל.  {פ}

לד ויבוא יפתח המצפה, אל-ביתו, והנה בתו יוצאת לקראתו, בתופים ובמחולות:  ורק היא יחידה, אין-לו ממנו בן או-בת.  לה ויהי כראותו אותה ויקרע את-בגדיו, ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתיני, ואת, היית בעוכריי; ואנוכי, פציתי פי אל-יהוה, ולא אוכל, לשוב.  לו ותאמר אליו, אבי פצית את-פיך אל-יהוה--עשה לי, כאשר יצא מפיך:  אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות, מאויביך--מבני עמון.  לז ותאמר, אל-אביה, ייעשה לי, הדבר הזה:  הרפה ממני שניים חודשים, ואלכה וירדתי על-ההרים, ואבכה על-בתוליי, אנוכי וריעותיי.  לח ויאמר לכי, וישלח אותה שני חודשים; ותלך היא וריעותיה, ותבך על-בתוליה על-ההרים.  לט ויהי מקץ שניים חודשים, ותשב אל-אביה, ויעש לה, את-נדרו אשר נדר; והיא לא-ידעה איש, ותהי-חוק בישראל.  מ מימים ימימה, תלכנה בנות ישראל, לתנות, לבת-יפתח הגלעדי--ארבעת ימים, בשנה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא