תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק יח

א בימים ההם, אין מלך בישראל; ובימים ההם, שבט הדני מבקש־לו נחלה לשבת--כי לא־נפלה לו עד־היום ההוא בתוך־שבטי ישראל, בנחלה.  {פ}

ב וישלחו בני־דן ממשפחתם חמישה אנשים מקצותם אנשים בני־חיל מצורעה ומאשתאול, לרגל את־הארץ ולחוקרה, ויאמרו אליהם, לכו חקרו את־הארץ; ויבואו הר־אפריים עד־בית מיכה, וילינו שם.  ג המה, עם־בית מיכה, והמה הכירו, את־קול הנער הלוי; ויסורו שם, ויאמרו לו מי־הביאך הלום, ומה־אתה עושה בזה, ומה־לך פה.  ד ויאמר אליהם--כזו וכזה, עשה לי מיכה; וישכרני, ואהי־לו לכוהן.  ה ויאמרו לו, שאל־נא באלוהים; ונדעה--התצליח דרכנו, אשר אנחנו הולכים עליה.  ו ויאמר להם הכוהן, לכו לשלום; נוכח יהוה, דרככם אשר תלכו־בה.  {פ}

ז וילכו חמשת האנשים, ויבואו לישה; ויראו את־העם אשר־בקרבה יושבת־לבטח כמשפט צידונים שוקט ובוטח, ואין־מכלים דבר בארץ יורש עצר, ורחוקים המה מצידונים, ודבר אין־להם עם־אדם.  ח ויבואו, אל־אחיהם, צורעה, ואשתאול; ויאמרו להם אחיהם, מה אתם.  ט ויאמרו, קומה ונעלה עליהם, כי ראינו את־הארץ, והנה טובה מאוד; ואתם מחשים--אל־תיעצלו, ללכת לבוא לרשת את־הארץ.  י כבואכם תבואו אל־עם בוטח, והארץ רחבת ידיים--כי־נתנה אלוהים, בידכם:  מקום אשר אין־שם מחסור, כל־דבר אשר בארץ.  יא ויסעו משם ממשפחת הדני, מצורעה ומאשתאול, שש־מאות איש, חגור כלי מלחמה.  יב ויעלו, ויחנו בקרית יערים--ביהודה; על־כן קראו למקום ההוא מחנה־דן, עד היום הזה--הנה, אחרי קרית יערים.  יג ויעברו משם, הר־אפריים; ויבואו, עד־בית מיכה.  יד ויענו חמשת האנשים, ההולכים לרגל את־הארץ ליש, ויאמרו אל־אחיהם, הידעתם כי יש בבתים האלה איפוד ותרפים ופסל ומסכה; ועתה, דעו מה־תעשו.  טו ויסורו שמה, ויבואו אל־בית־הנער הלוי בית מיכה; וישאלו־לו, לשלום.  טז ושש־מאות איש, חגורים כלי מלחמתם, ניצבים, פתח השער--אשר, מבני־דן.  יז ויעלו חמשת האנשים, ההולכים לרגל את־הארץ--באו שמה, לקחו את־הפסל ואת־האיפוד ואת־התרפים ואת־המסכה; והכוהן, ניצב פתח השער, ושש־מאות האיש, החגור כלי המלחמה.  יח ואלה, באו בית מיכה, ויקחו את־פסל האיפוד, ואת־התרפים ואת־המסכה; ויאמר אליהם הכוהן, מה אתם עושים.  יט ויאמרו לו החרש שים־ידך על־פיך, ולך עימנו, והיה־לנו, לאב ולכוהן:  הטוב היותך כוהן, לבית איש אחד, או היותך כוהן, לשבט ולמשפחה בישראל.  כ וייטב, לב הכוהן, וייקח את־האיפוד, ואת־התרפים ואת־הפסל; ויבוא, בקרב העם.  כא ויפנו, וילכו; וישימו את־הטף ואת־המקנה, ואת־הכבודה--לפניהם.  כב המה הרחיקו, מבית מיכה; והאנשים, אשר בבתים אשר עם־בית מיכה, נזעקו, וידביקו את־בני־דן.  כג ויקראו, אל־בני־דן, ויסבו, פניהם; ויאמרו למיכה, מה־לך כי נזעקת.  כד ויאמר את־אלוהיי אשר־עשיתי לקחתם ואת־הכוהן, ותלכו--ומה־לי עוד; ומה־זה תאמרו אליי, מה־לך.  כה ויאמרו אליו בני־דן, אל־תשמע קולך עימנו--פן־יפגעו בכם, אנשים מרי נפש, ואספת נפשך, ונפש ביתך.  כו וילכו בני־דן, לדרכם; וירא מיכה, כי־חזקים המה ממנו, וייפן, וישב אל־ביתו.  כז והמה לקחו את אשר־עשה מיכה, ואת־הכוהן אשר היה־לו, ויבואו על־ליש על־עם שוקט ובוטח, ויכו אותם לפי־חרב; ואת־העיר, שרפו באש.  כח ואין מציל כי רחוקה־היא מצידון, ודבר אין־להם עם־אדם, והיא, בעמק אשר לבית־רחוב; ויבנו את־העיר, ויישבו בה.  כט ויקראו שם־העיר, דן, בשם דן אביהם, אשר יולד לישראל; ואולם ליש שם־העיר, לראשונה.  ל ויקימו להם בני־דן, את־הפסל; ויהונתן בן־גרשום בן־מ^נשה הוא ובניו, היו כוהנים לשבט הדני, עד־יום, גלות הארץ.  לא וישימו להם, את־פסל מיכה אשר עשה, כל־ימי היות בית־האלוהים, בשילה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא