תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שופטים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
א ויהי, אחרי מות יהושוע, וישאלו בני ישראל, ביהוה לאמור: מי יעלה-לנו אל-הכנעני בתחילה, להילחם בו. ב ויאמר יהוה, יהודה יעלה: הנה נתתי את-הארץ, בידו. ג ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה איתי בגורלי, ונילחמה בכנעני, והלכתי גם-אני איתך, בגורלך; וילך איתו, שמעון. ד ויעל יהודה, וייתן יהוה את-הכנעני והפריזי בידם; ויכום בבזק, עשרת אלפים איש. ה וימצאו את-אדוני בזק, בבזק, ויילחמו, בו; ויכו, את-הכנעני ואת-הפריזי. ו וינס אדוני בזק, וירדפו אחריו; ויאחזו אותו--ויקצצו, את-בהונות ידיו ורגליו. ז ויאמר אדוני-בזק, שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני--כאשר עשיתי, כן שילם-לי אלוהים; ויביאוהו ירושלים, וימת שם. {פ}
ח ויילחמו בני-יהודה, בירושלים, וילכדו אותה, ויכוה לפי-חרב; ואת-העיר, שילחו באש. ט ואחר, ירדו בני יהודה, להילחם, בכנעני--יושב ההר, והנגב והשפילה. י וילך יהודה, אל-הכנעני היושב בחברון, ושם-חברון לפנים, קרית ארבע; ויכו את-ששיי ואת-אחימן, ואת-תלמיי. יא וילך משם, אל-יושבי דביר; ושם-דביר לפנים, קרית-ספר. יב ויאמר כלב, אשר-יכה את-קרית-ספר ולכדה--ונתתי לו את-עכסה בתי, לאישה. יג וילכדה עותניאל בן-קנז, אחי כלב הקטון ממנו; וייתן-לו את-עכסה בתו, לאישה. יד ויהי בבואה, ותסיתהו לשאול מאת-אביה השדה, ותצנח, מעל החמור; ויאמר-לה כלב, מה-לך. טו ותאמר לו הבה-לי ברכה, כי ארץ הנגב נתתני, ונתת לי, גולות מים; וייתן-לה כלב, את גולות עילית, ואת, גולות תחתית. {פ}
טז ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים, את-בני יהודה, מדבר יהודה, אשר בנגב ערד; וילך, ויישב את-העם. יז וילך יהודה, את-שמעון אחיו, ויכו, את-הכנעני יושב צפת; ויחרימו אותה, ויקרא את-שם-העיר חורמה. יח וילכוד יהודה את-עזה ואת-גבולה, ואת-אשקלון ואת-גבולה, ואת-עקרון, ואת-גבולה. יט ויהי יהוה את-יהודה, ויורש את-ההר: כי לא להוריש את-יושבי העמק, כי-רכב ברזל להם. כ וייתנו לכלב את-חברון, כאשר דיבר משה; ויורש משם, את-שלושה בני הענק. כא ואת-היבוסי יושב ירושלים, לא הורישו בני בנימין; ויישב היבוסי את-בני בנימין, בירושלים, עד, היום הזה. {פ}
כב ויעלו בית-יוסף גם-הם, בית-אל; ויהוה, עימם. כג ויתירו בית-יוסף, בבית-אל; ושם-העיר לפנים, לוז. כד ויראו, השומרים, איש, יוצא מן-העיר; ויאמרו לו, הראנו נא את-מבוא העיר, ועשינו עימך, חסד. כה ויראם את-מבוא העיר, ויכו את-העיר לפי-חרב; ואת-האיש ואת-כל-משפחתו, שילחו. כו וילך האיש, ארץ החיתים; וייבן עיר, ויקרא שמה לוז--הוא שמה, עד היום הזה. {פ}
כז ולא-הוריש מנשה, את-בית-שאן ואת-בנותיה ואת-תענך ואת-בנותיה, ואת-יושבי דור ואת-בנותיה ואת-יושבי יבלעם ואת-בנותיה, ואת-יושבי מגידו ואת-בנותיה; ויואל, הכנעני, לשבת, בארץ הזאת. כח ויהי כי-חזק ישראל, וישם את-הכנעני למס; והוריש, לא הורישו. {ס}
כט ואפריים לא הוריש, את-הכנעני היושב בגזר; ויישב הכנעני בקרבו, בגזר. {ס}
ל זבולון, לא הוריש את-יושבי קטרון, ואת-יושבי, נהלול; ויישב הכנעני בקרבו, ויהיו למס. {ס}
לא אשר, לא הוריש את-יושבי עכו, ואת-יושבי, צידון; ואת-אחלב ואת-אכזיב ואת-חלבה, ואת-אפיק ואת-רחוב. לב ויישב, האשרי, בקרב הכנעני, יושבי הארץ: כי, לא הורישו. {ס}
לג נפתלי, לא-הוריש את-יושבי בית-שמש ואת-יושבי בית-ענת, ויישב, בקרב הכנעני יושבי הארץ; ויושבי בית-שמש ובית ענת, היו להם למס. לד וילחצו האמורי את-בני-דן, ההרה: כי-לא נתנו, לרדת לעמק. לה ויואל האמורי לשבת בהר-חרס, באיילון ובשעלבים; ותכבד יד בית-יוסף, ויהיו למס. לו וגבול, האמורי, ממעלה, עקרבים--מהסלע, ומעלה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שופטים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא