תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק יג

א ויוסיפו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה; וייתנם יהוה ביד־פלשתים, ארבעים שנה.  {פ}

ב ויהי איש אחד מצורעה ממשפחת הדני, ושמו מנוח; ואשתו עקרה, ולא ילדה.  ג ויירא מלאך־יהוה, אל־האישה; ויאמר אליה, הנה־נא את־עקרה ולא ילדת, והרית, וילדת בן.  ד ועתה הישמרי נא, ואל־תשתי יין ושיכר; ואל־תאכלי, כל־טמא.  ה כי הנך הרה ויולדת בן, ומורה לא־יעלה על־ראשו--כי־נזיר אלוהים יהיה הנער, מן־הבטן; והוא, יחל להושיע את־ישראל--מיד פלשתים.  ו ותבוא האישה, ותאמר לאישה לאמור, איש האלוהים בא אליי, ומראהו כמראה מלאך האלוהים נורא מאוד; ולא שאלתיהו אי־מזה הוא, ואת־שמו לא־הגיד לי.  ז ויאמר לי, הנך הרה ויולדת בן; ועתה אל־תשתי יין ושיכר, ואל־תאכלי כל־טומאה--כי־נזיר אלוהים יהיה הנער, מן־הבטן עד־יום מותו.  {פ}

ח ויעתר מנוח אל־יהוה, ויאמר:  בי אדוניי--איש האלוהים אשר שלחת יבוא־נא עוד אלינו, ויורנו מה־נעשה לנער היולד.  ט וישמע האלוהים, בקול מנוח; ויבוא מלאך האלוהים עוד אל־האישה, והיא יושבת בשדה, ומנוח אישה, אין עימה.  י ותמהר, האישה, ותרץ, ותגד לאישה; ותאמר אליו--הנה נראה אליי האיש, אשר־בא ביום אליי.  יא ויקם וילך מנוח, אחרי אשתו; ויבוא, אל־האיש, ויאמר לו האתה האיש אשר־דיברת אל־האישה, ויאמר אני.  יב ויאמר מנוח, עתה יבוא דבריך:  מה־יהיה משפט־הנער, ומעשהו.  יג ויאמר מלאך יהוה, אל־מנוח:  מכול אשר־אמרתי אל־האישה, תישמר.  יד מכול אשר־ייצא מגפן היין לא תאכל, ויין ושיכר אל־תשת, וכל־טומאה, אל־תאכל:  כול אשר־ציוויתיה, תשמור.  {ס}

טו ויאמר מנוח, אל־מלאך יהוה:  נעצרה־נא אותך, ונעשה לפניך גדי עיזים.  טז ויאמר מלאך יהוה אל־מנוח, אם־תעצרני לא־אוכל בלחמך, ואם־תעשה עולה, ליהוה תעלנה:  כי לא־ידע מנוח, כי־מלאך יהוה הוא.  יז ויאמר מנוח אל־מלאך יהוה, מי שמך:  כי־יבוא דברך, וכיבדנוך.  יח ויאמר לו מלאך יהוה, למה זה תשאל לשמי--והוא־פלאי.  {פ}

יט וייקח מנוח את־גדי העיזים, ואת־המנחה, ויעל על־הצור, ליהוה; ומפליא לעשות, ומנוח ואשתו רואים.  כ ויהי בעלות הלהב מעל המזבח, השמיימה, ויעל מלאך־יהוה, בלהב המזבח; ומנוח ואשתו רואים, וייפלו על־פניהם ארצה.  כא ולא־יסף עוד מלאך יהוה, להיראה אל־מנוח ואל־אשתו; אז ידע מנוח, כי־מלאך יהוה הוא.  כב ויאמר מנוח אל־אשתו, מות נמות:  כי אלוהים, ראינו.  כג ותאמר לו אשתו, לו חפץ יהוה להמיתנו לא־לקח מידנו עולה ומנחה, ולא הראנו, את־כל־אלה; וכעת, לא השמיענו כזאת.  כד ותלד האישה בן, ותקרא את־שמו שמשון; ויגדל הנער, ויברכהו יהוה.  כה ותחל רוח יהוה, לפעמו במחנה־דן, בין צורעה, ובין אשתאול.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא