תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שופטים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
א ויוסיפו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה; וייתנם יהוה ביד-פלשתים, ארבעים שנה. {פ}
ב ויהי איש אחד מצורעה ממשפחת הדני, ושמו מנוח; ואשתו עקרה, ולא ילדה. ג ויירא מלאך-יהוה, אל-האישה; ויאמר אליה, הנה-נא את-עקרה ולא ילדת, והרית, וילדת בן. ד ועתה הישמרי נא, ואל-תשתי יין ושיכר; ואל-תאכלי, כל-טמא. ה כי הנך הרה ויולדת בן, ומורה לא-יעלה על-ראשו--כי-נזיר אלוהים יהיה הנער, מן-הבטן; והוא, יחל להושיע את-ישראל--מיד פלשתים. ו ותבוא האישה, ותאמר לאישה לאמור, איש האלוהים בא אליי, ומראהו כמראה מלאך האלוהים נורא מאוד; ולא שאלתיהו אי-מזה הוא, ואת-שמו לא-הגיד לי. ז ויאמר לי, הנך הרה ויולדת בן; ועתה אל-תשתי יין ושיכר, ואל-תאכלי כל-טומאה--כי-נזיר אלוהים יהיה הנער, מן-הבטן עד-יום מותו. {פ}
ח ויעתר מנוח אל-יהוה, ויאמר: בי אדוניי--איש האלוהים אשר שלחת יבוא-נא עוד אלינו, ויורנו מה-נעשה לנער היולד. ט וישמע האלוהים, בקול מנוח; ויבוא מלאך האלוהים עוד אל-האישה, והיא יושבת בשדה, ומנוח אישה, אין עימה. י ותמהר, האישה, ותרץ, ותגד לאישה; ותאמר אליו--הנה נראה אליי האיש, אשר-בא ביום אליי. יא ויקם וילך מנוח, אחרי אשתו; ויבוא, אל-האיש, ויאמר לו האתה האיש אשר-דיברת אל-האישה, ויאמר אני. יב ויאמר מנוח, עתה יבוא דבריך: מה-יהיה משפט-הנער, ומעשהו. יג ויאמר מלאך יהוה, אל-מנוח: מכול אשר-אמרתי אל-האישה, תישמר. יד מכול אשר-ייצא מגפן היין לא תאכל, ויין ושיכר אל-תשת, וכל-טומאה, אל-תאכל: כול אשר-ציוויתיה, תשמור. {ס}
טו ויאמר מנוח, אל-מלאך יהוה: נעצרה-נא אותך, ונעשה לפניך גדי עיזים. טז ויאמר מלאך יהוה אל-מנוח, אם-תעצרני לא-אוכל בלחמך, ואם-תעשה עולה, ליהוה תעלנה: כי לא-ידע מנוח, כי-מלאך יהוה הוא. יז ויאמר מנוח אל-מלאך יהוה, מי שמך: כי-יבוא דברך, וכיבדנוך. יח ויאמר לו מלאך יהוה, למה זה תשאל לשמי--והוא-פלאי. {פ}
יט וייקח מנוח את-גדי העיזים, ואת-המנחה, ויעל על-הצור, ליהוה; ומפליא לעשות, ומנוח ואשתו רואים. כ ויהי בעלות הלהב מעל המזבח, השמיימה, ויעל מלאך-יהוה, בלהב המזבח; ומנוח ואשתו רואים, וייפלו על-פניהם ארצה. כא ולא-יסף עוד מלאך יהוה, להיראה אל-מנוח ואל-אשתו; אז ידע מנוח, כי-מלאך יהוה הוא. כב ויאמר מנוח אל-אשתו, מות נמות: כי אלוהים, ראינו. כג ותאמר לו אשתו, לו חפץ יהוה להמיתנו לא-לקח מידנו עולה ומנחה, ולא הראנו, את-כל-אלה; וכעת, לא השמיענו כזאת. כד ותלד האישה בן, ותקרא את-שמו שמשון; ויגדל הנער, ויברכהו יהוה. כה ותחל רוח יהוה, לפעמו במחנה-דן, בין צורעה, ובין אשתאול. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שופטים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא