תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק ט

א וילך אבימלך בן-ירובעל שכמה, אל-אחי אימו; וידבר אליהם, ואל-כל-משפחת בית-אבי אימו לאמור.  ב דברו-נא באוזני כל-בעלי שכם, מה-טוב לכם--המשול בכם שבעים איש כול בני ירובעל, אם-משול בכם איש אחד; וזכרתם, כי-עצמכם ובשרכם אני.  ג וידברו אחי-אימו עליו, באוזני כל-בעלי שכם, את כל-הדברים, האלה; ויט ליבם אחרי אבימלך, כי אמרו אחינו הוא.  ד וייתנו-לו שבעים כסף, מבית בעל ברית; וישכור בהם אבימלך, אנשים ריקים ופוחזים, וילכו, אחריו.  ה ויבוא בית-אביו, עופרתה, ויהרוג את-אחיו בני-ירובעל שבעים איש, על-אבן אחת; וייוותר יותם בן-ירובעל, הקטון--כי נחבא.  {ס}

ו וייאספו כל-בעלי שכם, וכל-בית מילוא, וילכו, וימליכו את-אבימלך למלך--עם-אילון מוצב, אשר בשכם.  ז ויגידו ליותם, וילך ויעמוד בראש הר-גריזים, ויישא קולו, ויקרא; ויאמר להם, שמעו אליי בעלי שכם, וישמע אליכם, אלוהים.  ח הלוך הלכו העצים, למשוח עליהם מלך; ויאמרו לזית, מולכה עלינו.  ט ויאמר להם, הזית, החודלתי את-דשני, אשר-בי יכבדו אלוהים ואנשים; והלכתי, לנוע על-העצים.  י ויאמרו העצים, לתאנה:  לכי-את, מולכי עלינו.  יא ותאמר להם, התאנה, החודלתי את-מותקי, ואת-תנובתי הטובה; והלכתי, לנוע על-העצים.  יב ויאמרו העצים, לגפן:  לכי-את, מולכי עלינו.  יג ותאמר להם, הגפן, החודלתי את-תירושי, המשמח אלוהים ואנשים; והלכתי, לנוע על-העצים.  יד ויאמרו כל-העצים, אל-האטד:  לך אתה, מלוך-עלינו.  טו ויאמר האטד, אל-העצים, אם באמת אתם מושחים אותי למלך עליכם, בואו חסו בצילי; ואם-אין--תצא אש מן-האטד, ותאכל את-ארזי הלבנון.  טז ועתה, אם-באמת ובתמים עשיתם, ותמליכו, את-אבימלך; ואם-טובה עשיתם עם-ירובעל ועם-ביתו, ואם-כגמול ידיו עשיתם לו.  יז אשר-נלחם אבי, עליכם; וישלך את-נפשו מנגד, ויצל אתכם מיד מדיין.  יח ואתם קמתם על-בית אבי, היום, ותהרגו את-בניו שבעים איש, על-אבן אחת; ותמליכו את-אבימלך בן-אמתו, על-בעלי שכם, כי אחיכם, הוא.  יט ואם-באמת ובתמים עשיתם עם-ירובעל ועם-ביתו, היום הזה--שמחו, באבימלך, וישמח גם-הוא, בכם.  כ ואם-אין--תצא אש מאבימלך, ותאכל את-בעלי שכם ואת-בית מילוא; ותצא אש מבעלי שכם, ומבית מילוא, ותאכל, את-אבימלך.  כא וינס יותם, ויברח וילך בארה; ויישב שם, מפני אבימלך אחיו.  {פ}

כב וישר אבימלך על-ישראל, שלוש שנים.  כג וישלח אלוהים, רוח רעה, בין אבימלך, ובין בעלי שכם; ויבגדו בעלי-שכם, באבימלך.  כד לבוא, חמס שבעים בני-ירובעל; ודמם, לשום על-אבימלך אחיהם אשר הרג אותם, ועל בעלי שכם, אשר-חיזקו את-ידיו להרוג את-אחיו.  כה וישימו לו בעלי שכם מארבים, על ראשי ההרים, ויגזלו, את כל-אשר-יעבור עליהם בדרך; ויוגד, לאבימלך.  {פ}

כו ויבוא געל בן-עבד, ואחיו, ויעברו, בשכם; ויבטחו-בו, בעלי שכם.  כז וייצאו השדה ויבצרו את-כרמיהם, וידרכו, ויעשו, הילולים; ויבואו, בית אלוהיהם, ויאכלו וישתו, ויקללו את-אבימלך.  כח ויאמר געל בן-עבד, מי-אבימלך ומי-שכם כי נעבדנו--הלוא בן-ירובעל, וזבול פקידו; עבדו, את-אנשי חמור אבי שכם, ומדוע, נעבדנו אנחנו.  כט ומי ייתן את-העם הזה, בידי, ואסירה, את-אבימלך; ויאמר, לאבימלך, רבה צבאך, וצאה.  ל וישמע, זבול שר-העיר, את-דברי, געל בן-עבד; וייחר, אפו.  לא וישלח מלאכים אל-אבימלך, בתורמה לאמור:  הנה געל בן-עבד ואחיו באים שכמה, והנם צרים את-העיר עליך.  לב ועתה קום לילה, אתה והעם אשר-איתך; וארוב, בשדה.  לג והיה בבוקר כזרוח השמש, תשכים ופשטת על-העיר; והנה-הוא והעם אשר-איתו, יוצאים אליך, ועשית לו, כאשר תמצא ידך.  לד ויקם אבימלך וכל-העם אשר-עימו, לילה; ויארבו על-שכם, ארבעה ראשים.  לה וייצא, געל בן-עבד, ויעמוד, פתח שער העיר; ויקם אבימלך והעם אשר-איתו, מן-המארב.  לו וירא-געל, את-העם, ויאמר אל-זבול, הנה-עם יורד מראשי ההרים; ויאמר אליו זבול, את צל ההרים אתה רואה כאנשים.  לז ויוסף עוד געל, לדבר, ויאמר, הנה-עם יורדים מעם טבור הארץ; וראש-אחד בא, מדרך אילון מעוננים.  לח ויאמר אליו זבול, איה איפוא פיך אשר תאמר, מי אבימלך, כי נעבדנו:  הלוא זה העם אשר מאסת בו, צא-נא עתה והילחם בו.  לט וייצא געל, לפני בעלי שכם; ויילחם, באבימלך.  מ וירדפהו אבימלך, וינס מפניו; וייפלו חללים רבים, עד-פתח השער.  מא ויישב אבימלך, בארומה; ויגרש זבול את-געל ואת-אחיו, משבת בשכם.  {ס}

מב ויהי, ממוחרת, וייצא העם, השדה; ויגידו, לאבימלך.  מג וייקח את-העם, ויחצם לשלושה ראשים, ויארוב, בשדה; וירא, והנה העם יוצא מן-העיר, ויקם עליהם, ויכם.  מד ואבימלך, והראשים אשר עימו, פשטו, ויעמדו פתח שער העיר; ושני הראשים, פשטו על-כל-אשר בשדה--ויכום.  מה ואבימלך נלחם בעיר, כול היום ההוא, וילכוד את-העיר, ואת-העם אשר-בה הרג; וייתוץ, את-העיר, ויזרעהא, מלח.  {פ}

מו וישמעו, כל-בעלי מגדל-שכם; ויבואו אל-צריח, בית אל ברית.  מז ויוגד, לאבימלך:  כי התקבצו, כל-בעלי מגדל-שכם.  מח ויעל אבימלך הר-צלמון, הוא וכל-העם אשר-איתו, וייקח אבימלך את-הקרדומות בידו ויכרות שוכת עצים, ויישאהא וישם על-שכמו; ויאמר אל-העם אשר-עימו, מה ראיתם עשיתי--מהרו, עשו כמוני.  מט ויכרתו גם-כל-העם איש שוכו, וילכו אחרי אבימלך וישימו על-הצריח, ויציתו עליהם את-הצריח, באש; וימותו גם כל-אנשי מגדל-שכם, כאלף--איש ואישה.  {פ}

נ וילך אבימלך, אל-תבץ; וייחן בתבץ, וילכדה.  נא ומגדל-עוז, היה בתוך-העיר, וינוסו שמה כל-האנשים והנשים וכול בעלי העיר, ויסגרו בעדם; ויעלו, על-גג המגדל.  נב ויבוא אבימלך עד-המגדל, ויילחם בו; וייגש עד-פתח המגדל, לשורפו באש.  נג ותשלך אישה אחת, פלח רכב--על-ראש אבימלך; ותריץ, את-גולגולתו.  נד ויקרא מהרה אל-הנער נושא כליו, ויאמר לו שלוף חרבך ומותתני--פן-יאמרו לי, אישה הרגתהו; וידקרהו נערו, וימות.  נה ויראו איש-ישראל, כי מת אבימלך; וילכו, איש למקומו.  נו וישב אלוהים, את רעת אבימלך, אשר עשה לאביו, להרוג את-שבעים אחיו.  נז ואת, כל-רעת אנשי שכם, השיב אלוהים, בראשם; ותבוא אליהם, קללת יותם בן-ירובעל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא