תנ"ך -
שופטים - הכול פרק יח
האזנה לפרק זה
א בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ־לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת--כִּי לֹא־נָפְלָה לּוֹ עַד־הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה. {פ}
ב וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי־חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל, לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, לְכוּ חִקְרוּ אֶת־הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ הַר־אֶפְרַיִם עַד־בֵּית מִיכָה, וַיָּלִינוּ שָׁם.
ג הֵמָּה, עִם־בֵּית מִיכָה, וְהֵמָּה הִכִּירוּ, אֶת־קוֹל הַנַּעַר הַלֵּוִי; וַיָּסוּרוּ שָׁם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי־הֱבִיאֲךָ הֲלֹם, וּמָה־אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה, וּמַה־לְּךָ פֹה.
ד וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם--כָּזֹה וְכָזֶה, עָשָׂה לִי מִיכָה; וַיִּשְׂכְּרֵנִי, וָאֱהִי־לוֹ לְכֹהֵן.
ה וַיֹּאמְרוּ לוֹ, שְׁאַל־נָא בֵאלֹהִים; וְנֵדְעָה--הֲתַצְלִחַ דַּרְכֵּנוּ, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הֹלְכִים עָלֶיהָ.
ו וַיֹּאמֶר לָהֶם הַכֹּהֵן, לְכוּ לְשָׁלוֹם; נֹכַח יְהוָה, דַּרְכְּכֶם אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ. {פ}
ז וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה; וַיִּרְאוּ אֶת־הָעָם אֲשֶׁר־בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת־לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וְאֵין־מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר, וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים, וְדָבָר אֵין־לָהֶם עִם־אָדָם.
ח וַיָּבֹאוּ, אֶל־אֲחֵיהֶם, צָרְעָה, וְאֶשְׁתָּאֹל; וַיֹּאמְרוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם, מָה אַתֶּם.
ט וַיֹּאמְרוּ, קוּמָה וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם, כִּי רָאִינוּ אֶת־הָאָרֶץ, וְהִנֵּה טוֹבָה מְאֹד; וְאַתֶּם מַחְשִׁים--אַל־תֵּעָצְלוּ, לָלֶכֶת לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ.
י כְּבֹאֲכֶם תָּבֹאוּ אֶל־עַם בֹּטֵחַ, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם--כִּי־נְתָנָהּ אֱלֹהִים, בְּיֶדְכֶם: מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין־שָׁם מַחְסוֹר, כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
יא וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל, שֵׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ, חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה.
יב וַיַּעֲלוּ, וַיַּחֲנוּ בְּקִרְיַת יְעָרִים--בִּיהוּדָה; עַל־כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנֵה־דָן, עַד הַיּוֹם הַזֶּה--הִנֵּה, אַחֲרֵי קִרְיַת יְעָרִים.
יג וַיַּעַבְרוּ מִשָּׁם, הַר־אֶפְרָיִם; וַיָּבֹאוּ, עַד־בֵּית מִיכָה.
יד וַיַּעֲנוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ לַיִשׁ, וַיֹּאמְרוּ אֶל־אֲחֵיהֶם, הַיְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה אֵפוֹד וּתְרָפִים וּפֶסֶל וּמַסֵּכָה; וְעַתָּה, דְּעוּ מַה־תַּעֲשׂוּ.
טו וַיָּסוּרוּ שָׁמָּה, וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּית־הַנַּעַר הַלֵּוִי בֵּית מִיכָה; וַיִּשְׁאֲלוּ־לוֹ, לְשָׁלוֹם.
טז וְשֵׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ, חֲגוּרִים כְּלֵי מִלְחַמְתָּם, נִצָּבִים, פֶּתַח הַשָּׁעַר--אֲשֶׁר, מִבְּנֵי־דָן.
יז וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ--בָּאוּ שָׁמָּה, לָקְחוּ אֶת־הַפֶּסֶל וְאֶת־הָאֵפוֹד וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַמַּסֵּכָה; וְהַכֹּהֵן, נִצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר, וְשֵׁשׁ־מֵאוֹת הָאִישׁ, הֶחָגוּר כְּלֵי הַמִּלְחָמָה.
יח וְאֵלֶּה, בָּאוּ בֵּית מִיכָה, וַיִּקְחוּ אֶת־פֶּסֶל הָאֵפוֹד, וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַמַּסֵּכָה; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַכֹּהֵן, מָה אַתֶּם עֹשִׂים.
יט וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַחֲרֵשׁ שִׂים־יָדְךָ עַל־פִּיךָ, וְלֵךְ עִמָּנוּ, וֶהְיֵה־לָנוּ, לְאָב וּלְכֹהֵן: הֲטוֹב הֱיוֹתְךָ כֹהֵן, לְבֵית אִישׁ אֶחָד, אוֹ הֱיוֹתְךָ כֹהֵן, לְשֵׁבֶט וּלְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל.
כ וַיִּיטַב, לֵב הַכֹּהֵן, וַיִּקַּח אֶת־הָאֵפוֹד, וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַפָּסֶל; וַיָּבֹא, בְּקֶרֶב הָעָם.
כא וַיִּפְנוּ, וַיֵּלֵכוּ; וַיָּשִׂימוּ אֶת־הַטַּף וְאֶת־הַמִּקְנֶה, וְאֶת־הַכְּבוּדָּה--לִפְנֵיהֶם.
כב הֵמָּה הִרְחִיקוּ, מִבֵּית מִיכָה; וְהָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר בַּבָּתִּים אֲשֶׁר עִם־בֵּית מִיכָה, נִזְעֲקוּ, וַיַּדְבִּיקוּ אֶת־בְּנֵי־דָן.
כג וַיִּקְרְאוּ, אֶל־בְּנֵי־דָן, וַיַּסֵּבּוּ, פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ לְמִיכָה, מַה־לְּךָ כִּי נִזְעָקְתָּ.
כד וַיֹּאמֶר אֶת־אֱלֹהַי אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לְקַחְתֶּם וְאֶת־הַכֹּהֵן, וַתֵּלְכוּ--וּמַה־לִּי עוֹד; וּמַה־זֶּה תֹּאמְרוּ אֵלַי, מַה־לָּךְ.
כה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי־דָן, אַל־תַּשְׁמַע קוֹלְךָ עִמָּנוּ--פֶּן־יִפְגְּעוּ בָכֶם, אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ, וְאָסַפְתָּה נַפְשְׁךָ, וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ.
כו וַיֵּלְכוּ בְנֵי־דָן, לְדַרְכָּם; וַיַּרְא מִיכָה, כִּי־חֲזָקִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ, וַיִּפֶן, וַיָּשָׁב אֶל־בֵּיתוֹ.
כז וְהֵמָּה לָקְחוּ אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה מִיכָה, וְאֶת־הַכֹּהֵן אֲשֶׁר הָיָה־לוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל־לַיִשׁ עַל־עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי־חָרֶב; וְאֶת־הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ.
כח וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה־הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין־לָהֶם עִם־אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית־רְחוֹב; וַיִּבְנוּ אֶת־הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ.
כט וַיִּקְרְאוּ שֵׁם־הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם־הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה.
ל וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי־דָן, אֶת־הַפָּסֶל; וִיהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁם בֶּן־מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו, הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי, עַד־יוֹם, גְּלוֹת הָאָרֶץ.
לא וַיָּשִׂימוּ לָהֶם, אֶת־פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה, כָּל־יְמֵי הֱיוֹת בֵּית־הָאֱלֹהִים, בְּשִׁלֹה. {פ}