תנ"ך -
שופטים - הכול פרק ג
האזנה לפרק זה
א וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְהוָה, לְנַסּוֹת בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל־אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ, אֵת כָּל־מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן.
ב רַק, לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, לְלַמְּדָם, מִלְחָמָה--רַק אֲשֶׁר־לְפָנִים, לֹא יְדָעוּם.
ג חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וְכָל־הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי, וְהַחִוִּי, יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן--מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן, עַד לְבוֹא חֲמָת.
ד וַיִּהְיוּ, לְנַסּוֹת בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל--לָדַעַת, הֲיִשְׁמְעוּ אֶת־מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר־צִוָּה אֶת־אֲבוֹתָם, בְּיַד־מֹשֶׁה.
ה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
ו וַיִּקְחוּ אֶת־בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים, וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם; וַיַּעַבְדוּ, אֶת־אֱלֹהֵיהֶם. {פ}
ז וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים, וְאֶת־הָאֲשֵׁרוֹת.
ח וַיִּחַר־אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם; וַיַּעַבְדוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, שְׁמֹנֶה שָׁנִים.
ט וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה, וַיָּקֶם יְהוָה מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּשִׁיעֵם--אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז, אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ.
י וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ־יְהוָה, וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל, וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה, וַיִּתֵּן יְהוָה בְּיָדוֹ אֶת־כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם; וַתָּעָז יָדוֹ, עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם.
יא וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַיָּמָת, עָתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז. {פ}
יב וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת־עֶגְלוֹן מֶלֶךְ־מוֹאָב, עַל־יִשְׂרָאֵל, עַל כִּי־עָשׂוּ אֶת־הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה.
יג וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו, אֶת־בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק; וַיֵּלֶךְ, וַיַּךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל, וַיִּירְשׁוּ, אֶת־עִיר הַתְּמָרִים.
יד וַיַּעַבְדוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־עֶגְלוֹן מֶלֶךְ־מוֹאָב, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
טו וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל, אֶל־יְהוָה, וַיָּקֶם יְהוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת־אֵהוּד בֶּן־גֵּרָא בֶּן־הַיְמִינִי, אִישׁ אִטֵּר יַד־יְמִינוֹ; וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה, לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב.
טז וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב, וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת--גֹּמֶד אָרְכָּהּ; וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו, עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ.
יז וַיַּקְרֵב, אֶת־הַמִּנְחָה, לְעֶגְלוֹן, מֶלֶךְ מוֹאָב; וְעֶגְלוֹן, אִישׁ בָּרִיא מְאֹד.
יח וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה, לְהַקְרִיב אֶת־הַמִּנְחָה; וַיְשַׁלַּח, אֶת־הָעָם, נֹשְׂאֵי, הַמִּנְחָה.
יט וְהוּא שָׁב, מִן־הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת־הַגִּלְגָּל, וַיֹּאמֶר, דְּבַר־סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר הָס--וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו, כָּל־הָעֹמְדִים עָלָיו.
כ וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו, וְהוּא־יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר־לוֹ לְבַדּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵהוּד, דְּבַר־אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ; וַיָּקָם, מֵעַל הַכִּסֵּא.
כא וַיִּשְׁלַח אֵהוּד, אֶת־יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת־הַחֶרֶב, מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ; וַיִּתְקָעֶהָ, בְּבִטְנוֹ.
כב וַיָּבֹא גַם־הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב, וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב--כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב, מִבִּטְנוֹ; וַיֵּצֵא, הַפַּרְשְׁדֹנָה.
כג וַיֵּצֵא אֵהוּד, הַמִּסְדְּרוֹנָה; וַיִּסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה, בַּעֲדוֹ--וְנָעָל.
כד וְהוּא יָצָא, וַעֲבָדָיו בָּאוּ, וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת; וַיֹּאמְרוּ, אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת־רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה.
כה וַיָּחִילוּ עַד־בּוֹשׁ, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה; וַיִּקְחוּ אֶת־הַמַּפְתֵּחַ, וַיִּפְתָּחוּ, וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם, נֹפֵל אַרְצָה מֵת.
כו וְאֵהוּד נִמְלַט, עַד הִתְמַהְמְהָם; וְהוּא עָבַר אֶת־הַפְּסִילִים, וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָתָה.
כז וַיְהִי בְּבוֹאוֹ, וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיֵּרְדוּ עִמּוֹ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָהָר, וְהוּא לִפְנֵיהֶם.
כח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי, כִּי־נָתַן יְהוָה אֶת־אֹיְבֵיכֶם אֶת־מוֹאָב בְּיֶדְכֶם; וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו, וַיִּלְכְּדוּ אֶת־מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב, וְלֹא־נָתְנוּ אִישׁ, לַעֲבֹר.
כט וַיַּכּוּ אֶת־מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא, כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ--כָּל־שָׁמֵן, וְכָל־אִישׁ חָיִל; וְלֹא נִמְלַט, אִישׁ.
ל וַתִּכָּנַע מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא, תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל; וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, שְׁמוֹנִים שָׁנָה. {פ}
לא וְאַחֲרָיו הָיָה, שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת, וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ, בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם־הוּא, אֶת־יִשְׂרָאֵל. {פ}