תנ"ך -
שופטים - הכול פרק ב
האזנה לפרק זה
א וַיַּעַל מַלְאַךְ־יְהוָה מִן־הַגִּלְגָּל, אֶל־הַבֹּכִים; {פ}
וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם, וָאֹמַר, לֹא־אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם.
ב וְאַתֶּם, לֹא־תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת--מִזְבְּחוֹתֵיהֶם, תִּתֹּצוּן; וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי, מַה־זֹּאת עֲשִׂיתֶם.
ג וְגַם אָמַרְתִּי, לֹא־אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם, לְצִדִּים, וֵאלֹהֵיהֶם, יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ.
ד וַיְהִי, כְּדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל־כָּל־בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת־קוֹלָם, וַיִּבְכּוּ.
ה וַיִּקְרְאוּ שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא, בֹּכִים; וַיִּזְבְּחוּ־שָׁם, לַיהוָה. {פ}
ו וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ, אֶת־הָעָם; וַיֵּלְכוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ, לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ.
ז וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת־יְהוָה, כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ, אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל.
ח וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, עֶבֶד יְהוָה, בֶּן־מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים.
ט וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת־חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר־גָּעַשׁ.
י וְגַם כָּל־הַדּוֹר הַהוּא, נֶאֶסְפוּ אֶל־אֲבוֹתָיו; וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם, אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אֶת־יְהוָה, וְגַם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. {פ}
יא וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיַּעַבְדוּ, אֶת־הַבְּעָלִים.
יב וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם, הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם; וַיַּכְעִסוּ, אֶת־יְהוָה.
יג וַיַּעַזְבוּ, אֶת־יְהוָה; וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל, וְלָעַשְׁתָּרוֹת.
יד וַיִּחַר־אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנֵם בְּיַד־שֹׁסִים, וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם; וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם, מִסָּבִיב, וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד, לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם.
טו בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ, יַד־יְהוָה הָיְתָה־בָּם לְרָעָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם; וַיֵּצֶר לָהֶם, מְאֹד.
טז וַיָּקֶם יְהוָה, שֹׁפְטִים; וַיּוֹשִׁיעוּם, מִיַּד שֹׁסֵיהֶם.
יז וְגַם אֶל־שֹׁפְטֵיהֶם, לֹא שָׁמֵעוּ--כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם: סָרוּ מַהֵר, מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֺת־יְהוָה--לֹא־עָשׂוּ כֵן.
יח וְכִי־הֵקִים יְהוָה לָהֶם, שֹׁפְטִים, וְהָיָה יְהוָה עִם־הַשֹּׁפֵט, וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט: כִּי־יִנָּחֵם יְהוָה מִנַּאֲקָתָם, מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם.
יט וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט, יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם, לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לָהֶם: לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם, וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה.
כ וַיִּחַר־אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר, יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבוֹתָם, וְלֹא שָׁמְעוּ, לְקוֹלִי.
כא גַּם־אֲנִי לֹא אוֹסִיף, לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם, מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־עָזַב יְהוֹשֻׁעַ, וַיָּמֹת.
כב לְמַעַן נַסּוֹת בָּם, אֶת־יִשְׂרָאֵל: הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת־דֶּרֶךְ יְהוָה לָלֶכֶת בָּם, כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם--אִם־לֹא.
כג וַיַּנַּח יְהוָה אֶת־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר; וְלֹא נְתָנָם, בְּיַד־יְהוֹשֻׁעַ. {פ}