תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק לו

א ויקרבו ראשי האבות, למשפחת בני-גלעד בן-מכיר בן-מנשה--ממשפחת, בני יוסף; וידברו לפני משה, ולפני הנשאים--ראשי אבות, לבני ישראל. ב ויאמרו, את-אדני צוה יהוה, לתת את-הארץ בנחלה בגורל, לבני ישראל; ואדני, צוה ביהוה, לתת את-נחלת צלפחד אחינו, לבנתיו. ג והיו לאחד מבני שבטי בני-ישראל, לנשים, ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו, ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם; ומגרל נחלתנו, יגרע. ד ואם-יהיה היבל, לבני ישראל, ונוספה נחלתן, על נחלת המטה אשר תהיינה להם; ומנחלת מטה אבתינו, יגרע נחלתן. ה ויצו משה את-בני ישראל, על-פי יהוה לאמר: כן מטה בני-יוסף, דברים. ו זה הדבר אשר-צוה יהוה, לבנות צלפחד לאמר, לטוב בעיניהם, תהיינה לנשים: אך, למשפחת מטה אביהם--תהיינה לנשים. ז ולא-תסב נחלה לבני ישראל, ממטה אל-מטה: כי איש, בנחלת מטה אבתיו, ידבקו, בני ישראל. ח וכל-בת ירשת נחלה, ממטות בני ישראל--לאחד ממשפחת מטה אביה, תהיה לאשה: למען, יירשו בני ישראל, איש, נחלת אבתיו. ט ולא-תסב נחלה ממטה, למטה אחר: כי-איש, בנחלתו, ידבקו, מטות בני ישראל. י כאשר צוה יהוה, את-משה, כן עשו, בנות צלפחד. יא ותהיינה מחלה תרצה, וחגלה ומלכה ונעה--בנות צלפחד: לבני דדיהן, לנשים. יב ממשפחת בני-מנשה בן-יוסף, היו לנשים; ותהי, נחלתן, על-מטה, משפחת אביהן. יג אלה המצות והמשפטים, אשר צוה יהוה ביד-משה--אל-בני ישראל: בערבת מואב, על ירדן ירחו. {ש}