תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
במדבר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
א ויאמר בלעם אל-בלק, בנה-לי בזה שבעה מזבחת; והכן לי בזה, שבעה פרים ושבעה אילים. ב ויעש בלק, כאשר דבר בלעם; ויעל בלק ובלעם פר ואיל, במזבח. ג ויאמר בלעם לבלק, התיצב על-עלתך, ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי, ודבר מה-יראני והגדתי לך; וילך, שפי. ד ויקר אלהים, אל-בלעם; ויאמר אליו, את-שבעת המזבחת ערכתי, ואעל פר ואיל, במזבח. ה וישם יהוה דבר, בפי בלעם; ויאמר שוב אל-בלק, וכה תדבר. ו וישב אליו, והנה נצב על-עלתו--הוא, וכל-שרי מואב. ז וישא משלו, ויאמר: מן-ארם ינחני בלק מלך-מואב, מהררי-קדם--לכה ארה-לי יעקב, ולכה זעמה ישראל. ח מה אקב, לא קבה אל; ומה אזעם, לא זעם יהוה. ט כי-מראש צרים אראנו, ומגבעות אשורנו: הן-עם לבדד ישכן, ובגוים לא יתחשב. י מי מנה עפר יעקב, ומספר את-רבע ישראל; תמת נפשי מות ישרים, ותהי אחריתי כמהו. יא ויאמר בלק אל-בלעם, מה עשית לי: לקב איבי לקחתיך, והנה ברכת ברך. יב ויען, ויאמר: הלא, את אשר ישים יהוה בפי--אתו אשמר, לדבר. יג ויאמר אליו בלק, לך-נא אתי אל-מקום אחר אשר תראנו משם--אפס קצהו תראה, וכלו לא תראה; וקבנו-לי, משם. יד ויקחהו שדה צפים, אל-ראש הפסגה; ויבן שבעה מזבחת, ויעל פר ואיל במזבח. טו ויאמר, אל-בלק, התיצב כה, על-עלתך; ואנכי, אקרה כה. טז ויקר יהוה אל-בלעם, וישם דבר בפיו; ויאמר שוב אל-בלק, וכה תדבר. יז ויבא אליו, והנו נצב על-עלתו, ושרי מואב, אתו; ויאמר לו בלק, מה-דבר יהוה. יח וישא משלו, ויאמר: קום בלק ושמע, האזינה עדי בנו צפר. יט לא איש אל ויכזב, ובן-אדם ויתנחם; ההוא אמר ולא יעשה, ודבר ולא יקימנה. כ הנה ברך, לקחתי; וברך, ולא אשיבנה. כא לא-הביט און ביעקב, ולא-ראה עמל בישראל; יהוה אלהיו עמו, ותרועת מלך בו. כב אל, מוציאם ממצרים--כתועפת ראם, לו. כג כי לא-נחש ביעקב, ולא-קסם בישראל; כעת, יאמר ליעקב ולישראל, מה-פעל, אל. כד הן-עם כלביא יקום, וכארי יתנשא; לא ישכב עד-יאכל טרף, ודם-חללים ישתה. כה ויאמר בלק אל-בלעם, גם-קב לא תקבנו; גם-ברך, לא תברכנו. כו ויען בלעם, ויאמר אל-בלק: הלא, דברתי אליך לאמר, כל אשר-ידבר יהוה, אתו אעשה. כז ויאמר בלק, אל-בלעם, לכה-נא אקחך, אל-מקום אחר; אולי יישר בעיני האלהים, וקבתו לי משם. כח ויקח בלק, את-בלעם, ראש הפעור, הנשקף על-פני הישימן. כט ויאמר בלעם אל-בלק, בנה-לי בזה שבעה מזבחת; והכן לי בזה, שבעה פרים ושבעה אילם. ל ויעש בלק, כאשר אמר בלעם; ויעל פר ואיל, במזבח.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
במדבר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו