תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק לה

א וידבר יהוה אל-משה, בערבת מואב, על-ירדן ירחו, לאמר.  ב צו, את-בני ישראל, ונתנו ללוים מנחלת אחזתם, ערים לשבת; ומגרש, לערים סביבתיהם, תתנו, ללוים.  ג והיו הערים להם, לשבת; ומגרשיהם, יהיו לבהמתם ולרכשם, ולכל, חיתם.  ד ומגרשי, הערים, אשר תתנו, ללוים--מקיר העיר וחוצה, אלף אמה סביב.  ה ומדתם מחוץ לעיר, את-פאת-קדמה אלפים באמה ואת-פאת-נגב אלפים באמה ואת-פאת-ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה--והעיר בתוך; זה יהיה להם, מגרשי הערים.  ו ואת הערים, אשר תתנו ללוים--את שש-ערי המקלט, אשר תתנו לנס שמה הרצח; ועליהם תתנו, ארבעים ושתים עיר.  ז כל-הערים, אשר תתנו ללוים--ארבעים ושמנה, עיר:  אתהן, ואת-מגרשיהן.  ח והערים, אשר תתנו מאחזת בני-ישראל--מאת הרב תרבו, ומאת המעט תמעיטו:  איש, כפי נחלתו אשר ינחלו, יתן מעריו, ללוים.  {פ}

ט וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  י דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם:  כי אתם עברים את-הירדן, ארצה כנען.  יא והקריתם לכם ערים, ערי מקלט תהיינה לכם; ונס שמה רצח, מכה-נפש בשגגה.  יב והיו לכם הערים למקלט, מגאל; ולא ימות הרצח, עד-עמדו לפני העדה למשפט.  יג והערים, אשר תתנו--שש-ערי מקלט, תהיינה לכם.  יד את שלש הערים, תתנו מעבר לירדן, ואת שלש הערים, תתנו בארץ כנען:  ערי מקלט, תהיינה.  טו לבני ישראל, ולגר ולתושב בתוכם, תהיינה שש-הערים האלה, למקלט--לנוס שמה, כל-מכה-נפש בשגגה.  טז ואם-בכלי ברזל הכהו וימת, רצח הוא:  מות יומת, הרצח.  יז ואם באבן יד אשר-ימות בה הכהו, וימת--רצח הוא:  מות יומת, הרצח.  יח או בכלי עץ-יד אשר-ימות בו הכהו, וימת--רצח הוא:  מות יומת, הרצח.  יט גאל הדם, הוא ימית את-הרצח:  בפגעו-בו, הוא ימתנו.  כ ואם-בשנאה, יהדפנו, או-השליך עליו בצדיה, וימת.  כא או באיבה הכהו בידו, וימת--מות-יומת המכה, רצח הוא:  גאל הדם, ימית את-הרצח--בפגעו-בו.  כב ואם-בפתע בלא-איבה, הדפו, או-השליך עליו כל-כלי, בלא צדיה.  כג או בכל-אבן אשר-ימות בה, בלא ראות, ויפל עליו, וימת--והוא לא-אויב לו, ולא מבקש רעתו.  כד ושפטו, העדה, בין המכה, ובין גאל הדם--על המשפטים, האלה.  כה והצילו העדה את-הרצח, מיד גאל הדם, והשיבו אתו העדה, אל-עיר מקלטו אשר-נס שמה; וישב בה, עד-מות הכהן הגדל, אשר-משח אתו, בשמן הקדש.  כו ואם-יצא יצא, הרצח, את-גבול עיר מקלטו, אשר ינוס שמה.  כז ומצא אתו, גאל הדם, מחוץ, לגבול עיר מקלטו:  ורצח גאל הדם, את-הרצח--אין לו, דם.  כח כי בעיר מקלטו ישב, עד-מות הכהן הגדל; ואחרי מות, הכהן הגדל--ישוב הרצח, אל-ארץ אחזתו.  כט והיו אלה לכם לחקת משפט, לדרתיכם, בכל, מושבתיכם.  ל כל-מכה-נפש--לפי עדים, ירצח את-הרצח; ועד אחד, לא-יענה בנפש למות.  לא ולא-תקחו כפר לנפש רצח, אשר-הוא רשע למות:  כי-מות, יומת.  לב ולא-תקחו כפר, לנוס אל-עיר מקלטו, לשוב לשבת בארץ, עד-מות הכהן.  לג ולא-תחניפו את-הארץ, אשר אתם בה, כי הדם, הוא יחניף את-הארץ; ולארץ לא-יכפר, לדם אשר שפך-בה, כי-אם, בדם שפכו.  לד ולא תטמא את-הארץ, אשר אתם ישבים בה--אשר אני, שכן בתוכה:  כי, אני יהוה--שכן, בתוך בני ישראל.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו