תנ"ך מנוקד

תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק לא

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ב נקם, נקמת בני ישראל, מאת, המדינים; אחר, תאסף אל-עמיך. ג וידבר משה אל-העם לאמר, החלצו מאתכם אנשים לצבא; ויהיו, על-מדין, לתת נקמת-יהוה, במדין. ד אלף, למטה, אלף, למטה--לכל מטות ישראל, תשלחו לצבא. ה וימסרו מאלפי ישראל, אלף למטה--שנים-עשר אלף, חלוצי צבא. ו וישלח אתם משה אלף למטה, לצבא: אתם ואת-פינחס בן-אלעזר הכהן, לצבא, וכלי הקדש וחצצרות התרועה, בידו. ז ויצבאו, על-מדין, כאשר צוה יהוה, את-משה; ויהרגו, כל-זכר. ח ואת-מלכי מדין הרגו על-חלליהם, את-אוי ואת-רקם ואת-צור ואת-חור ואת-רבע--חמשת, מלכי מדין; ואת בלעם בן-בעור, הרגו בחרב. ט וישבו בני-ישראל את-נשי מדין, ואת-טפם; ואת כל-בהמתם ואת-כל-מקנהם ואת-כל-חילם, בזזו. י ואת כל-עריהם במושבתם, ואת כל-טירתם--שרפו, באש. יא ויקחו, את-כל-השלל, ואת, כל-המלקוח--באדם, ובבהמה. יב ויבאו אל-משה ואל-אלעזר הכהן ואל-עדת בני-ישראל, את-השבי ואת-המלקוח ואת-השלל--אל-המחנה: אל-ערבת מואב, אשר על-ירדן ירחו. {ס}

יג ויצאו משה ואלעזר הכהן, וכל-נשיאי העדה--לקראתם: אל-מחוץ, למחנה. יד ויקצף משה, על פקודי החיל, שרי האלפים ושרי המאות, הבאים מצבא המלחמה. טו ויאמר אליהם, משה: החייתם, כל-נקבה. טז הן הנה היו לבני ישראל, בדבר בלעם, למסר-מעל ביהוה, על-דבר-פעור; ותהי המגפה, בעדת יהוה. יז ועתה, הרגו כל-זכר בטף; וכל-אשה, ידעת איש למשכב זכר--הרגו. יח וכל הטף בנשים, אשר לא-ידעו משכב זכר--החיו, לכם. יט ואתם, חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים: כל הרג נפש וכל נגע בחלל, תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם, ושביכם. כ וכל-בגד וכל-כלי-עור וכל-מעשה עזים, וכל-כלי-עץ--תתחטאו. {ס}

כא ויאמר אלעזר הכהן אל-אנשי הצבא, הבאים למלחמה: זאת חקת התורה, אשר-צוה יהוה את-משה. כב אך את-הזהב, ואת-הכסף; את-הנחשת, את-הברזל, את-הבדיל, ואת-העפרת. כג כל-דבר אשר-יבא באש, תעבירו באש וטהר--אך, במי נדה יתחטא; וכל אשר לא-יבא באש, תעבירו במים. כד וכבסתם בגדיכם ביום השביעי, וטהרתם; ואחר, תבאו אל-המחנה. {ס}

כה ויאמר יהוה, אל-משה לאמר. כו שא, את ראש מלקוח השבי, באדם, ובבהמה--אתה ואלעזר הכהן, וראשי אבות העדה. כז וחצית, את-המלקוח, בין תפשי המלחמה, היצאים לצבא--ובין, כל-העדה. כח והרמת מכס ליהוה, מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא--אחד נפש, מחמש המאות: מן-האדם, ומן-הבקר, ומן-החמרים, ומן-הצאן. כט ממחציתם, תקחו; ונתתה לאלעזר הכהן, תרומת יהוה. ל וממחצת בני-ישראל תקח אחד אחז מן-החמשים, מן-האדם מן-הבקר מן-החמרים ומן-הצאן--מכל-הבהמה; ונתתה אתם, ללוים, שמרי, משמרת משכן יהוה. לא ויעש משה, ואלעזר הכהן, כאשר צוה יהוה, את-משה. לב ויהי, המלקוח--יתר הבז, אשר בזזו עם הצבא: צאן, שש-מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים. לג ובקר, שנים ושבעים אלף. לד וחמרים, אחד וששים אלף. לה ונפש אדם--מן-הנשים, אשר לא-ידעו משכב זכר: כל-נפש, שנים ושלשים אלף. לו ותהי, המחצה--חלק, היצאים בצבא: מספר הצאן, שלש-מאות אלף ושלשים אלף, ושבעת אלפים, וחמש מאות. לז ויהי המכס ליהוה, מן-הצאן--שש מאות, חמש ושבעים. לח והבקר--ששה ושלשים, אלף; ומכסם ליהוה, שנים ושבעים. לט וחמרים, שלשים אלף וחמש מאות; ומכסם ליהוה, אחד וששים. מ ונפש אדם, ששה עשר אלף; ומכסם, ליהוה--שנים ושלשים, נפש. מא ויתן משה, את-מכס תרומת יהוה, לאלעזר, הכהן--כאשר צוה יהוה, את-משה. מב וממחצית, בני ישראל, אשר חצה משה, מן-האנשים הצבאים. מג ותהי מחצת העדה, מן-הצאן--שלש-מאות אלף ושלשים אלף, שבעת אלפים וחמש מאות. מד ובקר, ששה ושלשים אלף. מה וחמרים, שלשים אלף וחמש מאות. מו ונפש אדם, ששה עשר אלף. מז ויקח משה ממחצת בני-ישראל, את-האחז אחד מן-החמשים--מן-האדם, ומן-הבהמה; ויתן אתם ללוים, שמרי משמרת משכן יהוה, כאשר צוה יהוה, את-משה. מח ויקרבו, אל-משה, הפקדים, אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים, ושרי המאות. מט ויאמרו, אל-משה, עבדיך נשאו את-ראש אנשי המלחמה, אשר בידנו; ולא-נפקד ממנו, איש. נ ונקרב את-קרבן יהוה, איש אשר מצא כלי-זהב אצעדה וצמיד, טבעת, עגיל וכומז--לכפר על-נפשתינו, לפני יהוה. נא ויקח משה ואלעזר הכהן, את-הזהב--מאתם: כל, כלי מעשה. נב ויהי כל-זהב התרומה, אשר הרימו ליהוה--ששה עשר אלף שבע-מאות וחמשים, שקל: מאת שרי האלפים, ומאת שרי המאות. נג אנשי, הצבא, בזזו, איש לו. נד ויקח משה ואלעזר הכהן, את-הזהב, מאת שרי האלפים, והמאות; ויבאו אתו אל-אהל מועד, זכרון לבני-ישראל לפני יהוה. {פ}