תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
במדבר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
א ויסעו, בני ישראל; ויחנו בערבות מואב, מעבר לירדן ירחו. {ס}
ב וירא בלק, בן-צפור, את כל-אשר-עשה ישראל, לאמרי. ג ויגר מואב מפני העם, מאד--כי רב-הוא; ויקץ מואב, מפני בני ישראל. ד ויאמר מואב אל-זקני מדין, עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו, כלחך השור, את ירק השדה; ובלק בן-צפור מלך למואב, בעת ההוא. ה וישלח מלאכים אל-בלעם בן-בער, פתורה אשר על-הנהר ארץ בני-עמו--לקרא-לו: לאמר, הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את-עין הארץ, והוא ישב, ממלי. ו ועתה לכה-נא ארה-לי את-העם הזה, כי-עצום הוא ממני--אולי אוכל נכה-בו, ואגרשנו מן-הארץ: כי ידעתי, את אשר-תברך מברך, ואשר תאר, יואר. ז וילכו זקני מואב, וזקני מדין, וקסמים, בידם; ויבאו, אל-בלעם, וידברו אליו, דברי בלק. ח ויאמר אליהם, לינו פה הלילה, והשבתי אתכם דבר, כאשר ידבר יהוה אלי; וישבו שרי-מואב, עם-בלעם. ט ויבא אלהים, אל-בלעם; ויאמר, מי האנשים האלה עמך. י ויאמר בלעם, אל-האלהים: בלק בן-צפר מלך מואב, שלח אלי. יא הנה העם היצא ממצרים, ויכס את-עין הארץ; עתה, לכה קבה-לי אתו--אולי אוכל להלחם בו, וגרשתיו. יב ויאמר אלהים אל-בלעם, לא תלך עמהם; לא תאר את-העם, כי ברוך הוא. יג ויקם בלעם, בבקר, ויאמר אל-שרי בלק, לכו אל-ארצכם: כי מאן יהוה, לתתי להלך עמכם. יד ויקומו שרי מואב, ויבאו אל-בלק; ויאמרו, מאן בלעם הלך עמנו. טו ויסף עוד, בלק, שלח שרים, רבים ונכבדים מאלה. טז ויבאו, אל-בלעם; ויאמרו לו, כה אמר בלק בן-צפור, אל-נא תמנע, מהלך אלי. יז כי-כבד אכבדך מאד, וכל אשר-תאמר אלי אעשה; ולכה-נא, קבה-לי, את, העם הזה. יח ויען בלעם, ויאמר אל-עבדי בלק, אם-יתן-לי בלק מלא ביתו, כסף וזהב--לא אוכל, לעבר את-פי יהוה אלהי, לעשות קטנה, או גדולה. יט ועתה, שבו נא בזה גם-אתם--הלילה; ואדעה, מה-יסף יהוה דבר עמי. כ ויבא אלהים אל-בלעם, לילה, ויאמר לו אם-לקרא לך באו האנשים, קום לך אתם; ואך, את-הדבר אשר-אדבר אליך--אתו תעשה. כא ויקם בלעם בבקר, ויחבש את-אתנו; וילך, עם-שרי מואב. כב ויחר-אף אלהים, כי-הולך הוא, ויתיצב מלאך יהוה בדרך, לשטן לו; והוא רכב על-אתנו, ושני נעריו עמו. כג ותרא האתון את-מלאך יהוה נצב בדרך, וחרבו שלופה בידו, ותט האתון מן-הדרך, ותלך בשדה; ויך בלעם את-האתון, להטתה הדרך. כד ויעמד מלאך יהוה, במשעול הכרמים--גדר מזה, וגדר מזה. כה ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותלחץ אל-הקיר, ותלחץ את-רגל בלעם, אל-הקיר; ויסף, להכתה. כו ויוסף מלאך-יהוה, עבור; ויעמד במקום צר, אשר אין-דרך לנטות ימין ושמאול. כז ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותרבץ תחת בלעם; ויחר-אף בלעם, ויך את-האתון במקל. כח ויפתח יהוה, את-פי האתון; ותאמר לבלעם, מה-עשיתי לך, כי הכיתני, זה שלש רגלים. כט ויאמר בלעם לאתון, כי התעללת בי; לו יש-חרב בידי, כי עתה הרגתיך. ל ותאמר האתון אל-בלעם, הלוא אנכי אתנך אשר-רכבת עלי מעודך עד-היום הזה--ההסכן הסכנתי, לעשות לך כה; ויאמר, לא. לא ויגל יהוה, את-עיני בלעם, וירא את-מלאך יהוה נצב בדרך, וחרבו שלפה בידו; ויקד וישתחו, לאפיו. לב ויאמר אליו, מלאך יהוה, על-מה הכית את-אתנך, זה שלוש רגלים; הנה אנכי יצאתי לשטן, כי-ירט הדרך לנגדי. לג ותראני, האתון, ותט לפני, זה שלש רגלים; אולי נטתה מפני, כי עתה גם-אתכה הרגתי ואותה החייתי. לד ויאמר בלעם אל-מלאך יהוה, חטאתי--כי לא ידעתי, כי אתה נצב לקראתי בדרך; ועתה אם-רע בעיניך, אשובה לי. לה ויאמר מלאך יהוה אל-בלעם, לך עם-האנשים, ואפס את-הדבר אשר-אדבר אליך, אתו תדבר; וילך בלעם, עם-שרי בלק. לו וישמע בלק, כי בא בלעם; ויצא לקראתו אל-עיר מואב, אשר על-גבול ארנן, אשר, בקצה הגבול. לז ויאמר בלק אל-בלעם, הלא שלח שלחתי אליך לקרא-לך--למה לא-הלכת, אלי; האמנם, לא אוכל כבדך. לח ויאמר בלעם אל-בלק, הנה-באתי אליך--עתה, היכל אוכל דבר מאומה: הדבר, אשר ישים אלהים בפי--אתו אדבר. לט וילך בלעם, עם-בלק; ויבאו, קרית חצות. מ ויזבח בלק, בקר וצאן; וישלח לבלעם, ולשרים אשר אתו. מא ויהי בבקר--ויקח בלק את-בלעם, ויעלהו במות בעל; וירא משם, קצה העם.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
במדבר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו